רצון ה', ידיעת ה' ורצון האדם בהגותו של רבי יצחק פולקר
המאמר, "רצון ה', ידיעת ה' ורצון האדם בהגותו של רבי יצחק פולקר", מאת שלום צדיק, דן בבחינת יסודות המחשבה הפילוסופית של רבי יצחק פולקר מתוך חיבורו המרכזי ״עזר הדת״. צדיק טוען כי כדי ליישב את הסתירות המיוחסות לפולקר בין ״הבחירה החופשית״ לבין ״ידיעת האל״ והדטרמיניזם, יש להבחין בין מובנים שונים של המונחים. המחקר מזהה שלושה מובנים ל״רצון ה'״: הראשון הוא רצון האל כ״נותן הצורות״, שבו הוא מטביע את הצורות בחומר ומקיים את פרטי היצורים. המובן השני הוא הרצון הקדמון שבו האל ברא את העולם וקבע את ״חוקי הטבע״ – ועל חפץ זה אין לשאול שאלות טעם, כשם שלא שואלים על חוקי הטבע עצמם.
המובן השלישי של ״רצון ה'״ הוא כוח מתווך המקיים ומפעיל את הטבע ברגע נתון, והוא מתואר כ״חידוש תמידי״ של מעשה בראשית שבו האל אינו עוזב את העולם. פולקר מציג את הקשר בין רצון האל לרצון האדם באמצעות משל האדם המזיז אצבע: כשם שהתנועה מתייחסת לרצון האדם ולרצון הגיד כאחד, כך כל מעשה אנושי הוא צירוף בו-זמני של שני רצונות אלו. שלום צדיק מבהיר כי פולקר דוחה את הדטרמיניזם מכל וכל, וקובע כי רצון האדם הוא ״חופשי לגמרי״ ואינו תלוי בכל גורם בבחירתו, אך מאידך, קיומו ותפקודו של האדם בכל רגע נתון תלויים לחלוטין ב״רצון האל המתחדש״ המקיים אותו.
ביחס למושג ״ידיעת ה'״, מבחין פולקר בין ״ידיעת הכללים״ הקבועה והנצחית (הזהה לחוקי הטבע) לבין ״ידיעת הפרטים״ המשתנה בכל רגע. צדיק מציין כי פולקר טוען מול אלגזאלי כי ״מדעו הקדמון״ של האל הוא הסיבה לכל דבר בעולם, ורק ידיעתו מכריחה את קיומם. פולקר מסכם שאין ביכולת האדם להבין כיצד שתי הידיעות הללו – המשתנה והקבועה – מתקיימות יחד באל אחד מבלי לפגוע באחדותו. בכך, מציג רבי יצחק פולקר פתרון מורכב ומקורי למתח בין ״הכל צפוי והרשות נתונה״, שבו הבחירה האנושית חופשית לחלוטין (הרשות נתונה) והיא אפשרית רק מכוח ״רצון האל״ המקיים את העולם ומעניק לו כוח פעולה בכל רגע (הכל צפוי).