השפעתו של אבנר מבורגוס על רבי חסדאי קרשקש – שאלת תוארי האל
המאמר, "השפעת אבנר מבורגוס על רבי חסדאי קרשקש: שאלת תארי האל", מאת פרופ' שלום צדיק, בוחן את ההשפעה הסמויה והמכחישה של אבנר מבורגוס (המומר) על הגותו של רבי חסדאי קרשקש (רח"ק), בעיקר בנושא תארי האל ובביקורת על הרמב"ם. אבנר מבורגוס טען כי הרמב"ם לא הצליח להוכיח את מציאות האל וכי תורת תארי השלילה של הרמב"ם (הקובעת שכל מה שניתן לומר על האל הוא רק מה שאינו נכון לגביו) היא כפירה של ממש, שכן היא אינה משאירה מקום לידע ממשי על האל. לטענת אבנר, תורת תארי הפעולה של הרמב"ם (המבטאת את יחס האל לעולם ולא את מהותו) אינה מספקת כיוון שהיא אינה רלוונטית לידיעת האל, אלא רק להבנת העולם.
פרופ' שלום צדיק מצביע על כך שרח"ק שואל את עיקר הטיעונים של אבנר מבורגוס נגד הרמב"ם, ומשתמש בהם בחיבורו המרכזי "אור השם". רח"ק מקבל את הקביעה של אבנר כי תארי השלילה אינם מביאים לידיעה שלמה על מהות האל, ואף מסכימים ששלילת התארים מובילה ל"״כפירה במציאות האל״" עצמו. לדעת צדיק, רח"ק מכוון את הביקורת שלו על תארי השלילה דווקא כלפי הרמב"ם משום שהוא נותן לגיטימציה מסוימת לטענתו המרכזית של אבנר – שעיקרי האמונה היהודית, הנסמכת על תארי חיוב (כמו האל המצווה, השומע והמדבר), נדחקים על ידי הפילוסופיה האריסטוטלית.
שלום צדיק מסכם וקובע כי אף שרח"ק נמנע מלהזכיר את אבנר מבורגוס בשמו, ניכר כי הוגה זה שימש עבורו "כלי עזר פילוסופי" חשוב, שאת טיעוניו הוא אימץ במידה רבה והפך אותם מטיעון כפירה לטיעון תורני-אמוני. ההשפעה של אבנר על רח"ק אינה רק קבלת טיעונים ספציפיים, אלא היא תרמה לעיצוב יסודות השיטה הפילוסופית החדשה של רח"ק, אשר נבנתה על ביקורת רדיקלית כלפי התפיסה הפילוסופית האריסטוטלית-רמב"מית, במטרה לשקם את מעמדם של האמונה והרצון החופשי במחשבת ישראל.