שאלת קיומם של סודות פילוסופיים רדיקליים העולים ממאור האפלה נור אלצ'לאם
המאמר, "שאלת קיומם של סודות פילוסופיים רדיקליים העולים ממאור האפלה (נור אלצ'לאם)", מאת פרופ' שלום צדיק, מציע ניתוח ראשוני להגותו של ר' נתנאל בן ישעיה (רנב"י) מתימן (המאה ה-14), מחבר הפירוש לתורה "מאור האפלה". צדיק מציין כי הגותו הפילוסופית של רנב"י טרם נחקרה, והוא בוחן את האפשרות כי עמדותיו הנסתרות קרובות לאלו של הפילוסופים הרדיקליים בפרובנס ובספרד. רנב"י עצמו מצהיר במבוא לספרו כי הוא משתמש בשיטת כתיבה אזוטרית, המאפשרת לו להעביר מסר כפול: גלוי המיועד ל״ההמון״ ונסתר המכוון ל״קורא המדייק״ והמעמיק.
פרופ' שלום צדיק בוחן את עמדתו של רנב"י בשאלת בריאת העולם, ומראה כי היא מנוסחת באופן מעורפל ביותר תוך שימוש במונחים פילוסופיים אריסטוטליים. אף שרנב"י מציג את סיפור עשרת המאמרות כפירוש שמטרתו ״לתרהיב את הרשעים״ ולשכנע את הקהל הלא-פילוסופי, הוא מעלה במפורש קושיה פילוסופית חמורה כנגד העמדה המסורתית של בריאה יש מאין. קושיה זו, המבוססת על העיקרון ש״האל אינו משתנה״ ואינו יוצא מן הכוח אל הפועל, מאפשרת לקורא ה״פילוסופי האריסטוטלי״ להבין כי כוונתו האמיתית היא תמיכה בעמדת קדמות העולם.
צדיק מנתח את עמדתו של רנב"י ביחס לניסים שבתורה, ומזהה מגמה נטורליסטית מרומזת. רנב"י מציג דו-שיח פילוסופי-תורני בנוגע לנס אי-אכילתו ואי-שתייתו של משה רבנו בהר סיני, ומספק פתרון המפרש את הנס כ״משל״. לשיטתו, לחם ומים מסמלים את החכמה ודיני התורה, ולכן משה לא "אכל ולא שתה" משום שלא עסק במתן ציוויים לעם באותו זמן. פירוש זה, המפרש אירועי נס באופן שאינו ״מכ׳אלף אלטביעה״ (סותר את הטבע), מרמז כי רנב"י תומך בפרשנות כל הניסים שבתורה כמשלים ובכך מציע קריאה רציונלית של התורה התואמת לחוקי הטבע לקורא המשכיל.