מה היא אמונה? הגדרה שמרנית כשיטה של הסתרה בקרב הוגים יהודים אבן רושדים

המאמר, "מה היא אמונה? הגדרה שמרנית כשיטה של הסתרה בקרב הוגים יהודים אבן רושדיים", מאת פרופ' שלום צדיק, בוחן את הגדרת מושג האמונה בהגותם של פילוסופים יהודים אבן רושדיים רדיקליים שפעלו בסוף ימי הביניים, כגון ר' יצחק אלבלג, ר' יצחק פולקר ור' נסים ממרסיי. המאמר מצביע על כך שהוגים אלו השתמשו במונח 'אמונה' בשני מובנים שונים: מצד אחד, כהחזקת דעה כנכונה המושגת באמצעות עיון פילוסופי רציונלי (בדומה לגישת הרמב"ם); ומצד שני, כהגדרה שמרנית המתארת מערכת עמדות דתיות (כמו בריאת העולם או תחיית המתים) אשר סותרות את תוצאות המחקר הפילוסופי המופתי (כמו קדמות העולם), ואף מוצגת כעדיפה על השכל למען ההמונים.

---

טענתו המרכזית של פרופ' שלום צדיק היא כי ההצגה הכפולה והמנוגדת הזו של 'אמונה' אינה מייצגת את עמדתם הפילוסופית האמיתית של הוגים אלו, אלא משמשת כטכסיס אזוטרי (שיטת הסתרה) שמטרתו היא לטפח את הדת השמרנית בקרב ההמון, ובכך לשמור על שלמות החברה ומוסריותה, בדומה לתפקיד שמייחס הרמב"ם לדעות מסוימות בתורה. המאמר מדגים זאת מתוך דברי ר' יצחק אלבלג ב״תיקון הדעות", אשר מצהיר על 'אמת כפולה' לפיה ניתן להחזיק בבריאת העולם מבחינה דתית לצד ידיעת קדמות העולם מבחינה פילוסופית – הצהרה שצדיק קובע שהיא אקזוטרית בלבד ומכוונת לקהל הרחב, בעוד דעתו האמיתית היא הנטורליזם הפילוסופי. תיאור דומה נמצא אצל ר' יצחק פולקר ב"עזר הדת", המציג הסבר פילוסופי (טבעי) לסיבת הגלות, אך מסיים בהצהרה שמרנית המייחסת את הגלות לחטאי בני ישראל, ומורה לקורא שלא לחשוד בו בנטישת האמונה המסורתית.

---

פרופ' צדיק מסכם ומדגיש כי חשיבותם ההיסטורית של הוגים אלו נעוצה בכך שר' יצחק אלבלג היה הפילוסוף היהודי הראשון שהכניס בבירור לשיח הפילוסופי היהודי דיכוטומיה שבה אמונה עומדת באופן מפורש כנגד שכל, ומציגה את עצמה כמקור מידע בעל סמכות עצמאית. אף על פי שצדיק סבור כי שיטת ההסתרה שלהם חד-גונית ופחות מתוחכמת מזו של הרמב"ם, הרי שהיא מציגה התפתחות משמעותית בהגדרת האמונה ובמתח שבין האמת הפילוסופית לנאמנות לדת בקרב ההגות היהודית בימי הביניים. המאמר קובע כי ההגדרה השמרנית של 'אמונה' שימשה את הפילוסוף הרדיקלי כאמצעי תקשורת עם ה"קוראים ההמוניים" במטרה לשמור על המסגרת הדתית-חברתית.