היחס ללהט"ב: הפילוסופיה הדתית מול הדת הליברלית

היחס ללהט"ב הוא נושא רגיש ובוער, וחשוב להדגיש כבר בתחילה: לפני כל דיון פילוסופי, חובה לכבד כל אדם ולהימנע מפגיעה בכל אדם באשר הוא.

הדת הליברלית: שילוב של מוסר חילוני ושמרנות במצוות

העיסוק בשאלת הלהט"ב במסגרת הפילוסופיה הדתית מדגים היטב את ההבדל בינה לבין הדת הליברלית. הדת הליברלית מאמצת מצד אחד את העמדה החילונית ביחס למוסר, ומצד אחר את העמדה השמרנית ביחס למצוות.

לשיטתה:

• הנטיות המיניות הן חלק מהותי באדם, ואין לדרוש ממנו להיאבק בהן.
• לעומת זאת, המצוות הן ציוויים אלוהיים חסרי טעם רציונלי שאין להתערב בהם.

הפילוסופיה הדתית: מצוות כמשרתות המוסר החברתי

הפילוסופיה הדתית, לעומת זאת, גורסת כי המצוות נעלות מבחינה מוסרית לא מפני שניתנו בידי ישות על־טבעית שקובעת את המוסר, אלא מפני שהן משרתות את המבנה המוסרי של האדם והחברה.

במרכז מבנה זה עומדת המשפחה המסורתית:

• משפחה חזקה, יציבה וגדולה.
• מורכבת משני הורים בני מינים שונים ומצאצאיהם המשותפים.
• חינוכם וגידולם הוא ייעודם המרכזי של ההורים ומקור שמחתם ואושרם.
• בני המשפחה מחובים זה לזה ומתנגדים לכל אפשרות לפירוק המשפחה.

לטענת גישה זו, יציבות זו נשענת על החיבור הביולוגי בין בני הזוג, ומניסיון נראה כי מבנים משפחתיים אחרים — בין אם חד־מיניים ובין אם הטרוסקסואליים — לא יציבים ואינם עומדים לאורך זמן. חברות הדוגלות בריבוי מבנים משפחתיים אפשריים למעשה דוגלות בפירוק המשפחה השמרנית לטובת חופשיותו של כל אחד מן הפרטים שבה.

פתרונות הדתיים הליברלים לאיסורים ההלכתיים

רבים מן הדתיים הליברלים רואים בעמדה השלילית של ההלכה כלפי יחסים להט"ביים הוכחה לסתירה בין מצוות הדת לבין הערכים הליברליים. לטענתם, האיסורים שבתורה נובעים מחוסר טעם רציונלי, או מטעמים היסטוריים שכבר אבד עליהם הכלח — בהתאם לתפיסתם בדבר "התקדמות מוסרית" של האנושות.

מאחר שחלק מן המצוות סותרות את הערכים הליברליים, מציעים הדתיים הליברלים מגוון פתרונות:

• יש שמצמצמים את האיסור למינימום ההלכתי.
• יש שמבטלים את המצוות המתנגשות עם ערכים ליברליים.
• המתונים שבהם אינם מבטלים את האיסור, אך רואים בחוטאים "אנוסים" שיש לקבלם כחלק מהקהילה.

תכלית התורה לפי הפילוסופיה הדתית: יצירת חברה משפחתית יציבה

עמדות אלו סותרות את גישתם של הפילוסופים הדתיים. לשיטתם, אחת ממטרותיה המרכזיות של התורה היא יצירת חברה שבה המשפחה הגרעינית המסורתית זוכה לבלעדיות, שכן רק בה ניתן להבטיח נאמנות ארוכת שנים המבוססת על שותפות בגידול הצאצאים.

לכן, איסורי התורה על אורח חיים להט"בי נתפסים כקרובים במהותם ל:

• איסורים על בגידות.
• או על יחסי מין טרם הנישואין.

כולם נועדו לשמר מבנה משפחתי יציב. מנקודת מבט זו, סוגיית הלהט"ב היא רק ביטוי אחד למחלוקת רחבה יותר על ערכי המשפחה, מחלוקת המשפיעה גם על דפוסים הטרוסקסואליים בני־זמננו — רווקות מתמשכת, זוגיות מתחלפת, גירושים קלים, פוליאמוריה, נישואין פתוחים ועוד.

אהבה, חופש אישי ומבנה חברתי

לטענת הדתיים הליברלים, אהבה ונטייה מינית הן חלקים שאי־אפשר לשלוט בהם — ולכן אדם להט"בי חייב לבטא את נטיותיו לשם אושרו ומימושו העצמי. אך מנקודת מבט זו עצמה גם הורה הטרוסקסואל נשוי שהתאהב באדם אחר "חייב" לבטא את אהבתו כדי להגיע לאושר — וכך מוצדקת פרימת הנישואין. מכאן שהעמדה הליברלית רואה במערכת הנישואין חוזה בין שני אנשים בוגרים הניתן לביטול בכל עת, ולא מבנה חברתי־מוסרי שיש לשמרו.

השלכותיה החברתיות של עמדה זו רחבות היקף:

• הדתיים הליברלים מצמצמים את מכלול המצוות לכמה פולחנים חסרי תכלית חברתית.
• הקהילות הליברליות הקיצוניות ביותר סובלניות מאוד גם כלפי בגידות, ואינן מפעילות לחץ חברתי נגד גירושים.

לעומתם, הפילוסופים הדתיים קרובים בעמדותיהם לשמרנים החברתיים: שמירת המצוות בשלמותן יוצרת, לשיטתם, חברה מוסרית בעלת מבנה משפחתי יציב — "תגמול חברתי" טבעי.

הדתיים הליברלים, לעומת זאת, מבטלים או מצמצמים מצוות הסותרות את החופש האישי הליברלי, ובכך הופכים את הדת למסגרת פולחנית חסרת מטרה חברתית. הם מתנגדים בחריפות לעמדת הפילוסופים הדתיים, הרואים במצוות אמצעי לבניית חברה שמרנית. בשל הזדהותם עם המוסר הליברלי, מתנגדים הדתיים הליברלים לבנייה של חברה כזו.

מבחינה חברתית, הפילוסופים הדתיים הם חלק מן הזרמים המתנגדים ביותר למבנים משפחתיים שאינו מסורתי:
אבא אמא וצאצאיהם המשותפים. הלהט"ב הוא רק אחת מן האפשרויות הרעות לצד אפשרויות נפוצות יותר מבחינה כמותית אך לא פחות הרסניות (רווקות נצחית, גירושין קלים...).