מדוע אי אפשר לומר שכשם שהא-ל ברא את העולם (ואין בזה סתירה להגדרתו כפשוט ולא מורכב ולא משתנה) שהוא יצר דרגות בתוכו של עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה ועשר ספירות שדרכם הוא ברא את העולם, ואפשר ללמוד ולהכיר את התכונות האלה וכו׳ ?
הבעיה המרכזית בקבלה ובקשר שהיא יוצרת בין האל לבין העולם היא שהיא גורסת כי המהות האלוהית מצויה בכל מקום — אמנם בדרגות שונות של טוהר וזכות, אך בכל מקום. תפיסה זו מובילה בהכרח לחלוקה באל, שכן האל המצוי בנשמתי איננו אותו האל המצוי בנשמתך, אלא שני ניצוצות שונים. חלק מן המקובלים מנסים לרכך את חומרת הדברים באמצעות הוספת המילה "כאילו" או "כביכול", אך אין בכך כל תועלת, משום שמה שקובע איננו הניסוח הלשוני, אלא מה שאדם חושב ומאמין (ע"פ מורה נבוכים א:נ).