שינוי בא-ל לא ייתכן לוגית?

לגבי השאלה השנייה. לכאורה, כל הדיונים מראש על ד' הם עפ"י כלים שלקוחים מהשפה שלנו אם כן עצם הדיבור הוא שאלה. ע' בתחילת מאמר ב' בספר העקרים שדן בכך גם כן. וידועה דעת הרמב"ם במורה א נט (ועוד) לגבי תארי ד' שאלו רק תארי שלילה שאיננו יכולים להגיד עליו כלום. לשאלה הראשונה, ע' בד' הרמב"ם במורה א עה, שכ' כי אין לייחס לד' עניינים לא הגיוניים כי הלא הגיוני הוא גנאי. אדרבה, יש מקום להבין את הגישה האריסטוטלית משום שכאשר אני מייחס לד' רצון זה אומר שאני מייחס לו אופציה לבחור בין דבר לא נכון (טעות, מעשה לא הגיוני וחסר) לנכון (ההגיוני והצודק) וממילא אני מייחס לד' את היכולת לטעות (ע' באגרת הרמב"ם לר"ש אבן תיבון שכל פוטנציאל חייב להתממש מתישהוא אחרת איננו פוטנציאל) וזהו גנאי.

לא הבנתי

אשמח לתשובת פרופסור צדיק. אני חושב שנכון יהיה אם לפחות התשובה הראשונה תהיה של שלום צדיק (המטרה לשאול אותו בסופו של דבר) ואחר כך לאפשר לאחרם להקשות או לענות בצורה אחרת וכדומה

יש בהחלט עמדות הקובעות שהאל יכול לעשות נסים (ואף לשנות את רצונו) מבלי להשתנות - רבי חסדאי קרשקש למשל. יהיה עליו סרטון ביום ראשון הקרוב. האמת שבנושא זה אני פחות השתכנעתי מדבריו (נמצאים באור השם מאמר א חלק ג).