בנוגע לפרשנים והוגים שונים ביהדות, מהי הדרך הנכונה להסתכל וללמוד את הכתבים? האם לצאת מנקודת הנחה שהדברים שהם כתבו ופרסמו, (בין אם זה כתבים לציבור ובין אם זה פירושים על התורה וכדומה) הושפעו מאותה תקופה בה הם חיו ובעקבות כך הרעיונות, הניסוח, והפירושים שלהם לא בהכרח רלוונטיים לימינו אנו, או שיש לקחת את הכתבים כמו שהם וללמוד אותם ולהסיק מהם מסקנות ורעיונות בדיוק כמו שהם נכתבו?
לדעתי, יש להבחין בשאלתך בין שני היבטים:
הספרים אכן הושפעו מן התקופה שבה נכתבו, ולכן חשוב ואף מועיל להכיר את ההקשר ההיסטורי כדי להבין אותם לעומק.
עם זאת, אין פירוש הדבר שהם פחות רלוונטיים לנו – להפך. דווקא משום שנכתבו בידי גדולי הדורות, הם גם חכמים ביותר וגם מאתגרים את האמונות המקובלות כיום, ובכך מאפשרים לנו לחשוב עליהן באופן ביקורתי.
בשאלתך ישנה הנחה סמויה שלפיה האנושות הולכת ומתפתחת, ולכן מה שנאמר כיום טוב יותר ממה שנאמר בעבר. לטעמי, הנחה זו שגויה לחלוטין. הפילוסופיה עוסקת באמת; היא אמנם מושפעת מתקופתה, אך דווקא נקודות מוצא שונות מאפשרות לנו להבחין כי מה שנראה לנו כמובן מאליו – אינו בהכרח כזה. בספרי קריאה לתחייתה של הפילוסופיה הדתית הקדשתי דיון רחב לאמונת הקדמה, שלדעתי היא אמונת־תפל מודרנית ומסוכנת במיוחד.