אתה כל הזמן אומר שמטרתך היא לקרב אנשים לקיום מצוות. אם כך הדבר, מדוע אתה מבקר את הקבלה, את החסידות ואת הדת שאתה מכנה שמרנית בכללותה? הרי זרמים אלו מקרבים רבים לקיום מצוות. בנוסף, שלמת על כך מחיר אישי – האם אתה חושב שזה היה כדאי?
הסיבה לכך שאני מבקר את הזרמים הקבליים, החסידיים ואת הדת השמרנית היא שלדעתי הם דוחפים אנשים רציונליים מחוץ ליהדות הדתית ומונעים מהם להצטרף לדת ולשמור מצוות, משום שאותם אנשים אינם מאמינים באמונות הדתיות של אותם זרמים.
אני לא חולק על כך שזרמים אלו מושכים רבים לקיום מצוות ומאחל להם הצלחה רבה בכך. הביקורת שלי אינה נועדה לפגוע במאמץ זה, אלא לנסות לקרב מעגלים אחרים ליהדות הדתית – מעגלים שזרמים אלו אינם מצליחים למשוך.
המטרה העיקרית של חיי היא לנסות לקרב כמה שיותר יהודים לקיום מצוות. כאשר חקרתי את החילון, ראיתי שב-DNA הבסיסי שלו קיימת הגדרה שמרנית של הדת, שהחילון חייב אותה כדי להתקיים. הדתי השמרני צריך הגדרה קשוחה של דת לא רציונלית כדי שיוכל להכחישה. לדעתי, אם רוצים שהדת היהודית תהיה שוב נחלת העם כולו, חייבים לאפשר גם לאנשים רציונליים להיות דתיים. כדי להגיע לכך, יש לבטל את המונופול של הזרמים הלא-רציונליים על היהדות – וזה הסיבה לביקורת שלי.
לגבי המחיר האישי – אני סבור שלהיות מסוגל לשלם מחיר אישי על מה שאתה חושב שנכון לעשות הוא חלק בלתי נפרד מלהיות פילוסוף. זה אכן לפעמים אינו נעים ואף מצער מאוד, אך אי אפשר להגיע למסקנה שעם ישראל והעולם צריכים שאפעל בדרך מסוימת, ואז לא לפעול כך מסיבות אישיות.
שאלה:
אני כן מנתח את ההיסטוריה והתורה מבחינה פילוסופית, אך אינני חושב שהשיטה היחידה היא שיטת הרמב״ם וממשיכיו. מבחינתי הדרך להבין את התנ״ך היא כמו קאסוטו ועל ידי לימוד בלשני ימי הביניים.
לאחר חורבן בית ראשון ברור לכל שאבדה מסורת מישראל ולא קיימו מצוות לכל אורך הגלות, במקרה הטוב נשאר להם ספר התורה שכשהגיעו לארץ ״מצאו כתוב ״ על סוכות משמע לא הכירו את הכתוב !
ביחס לחז״ל - אינני סובר שהמשנה היא מקובלת מפי דורות אלא ברור שהיא קובץ הלכתי החל מימי עזרא ואף מכנסת הגדולה והלאה.
התורה שקיבל משה מסיני היא סמכות ההוראה ״וגם בך יאמינו לעולם״ והוא העבירה ליהושוע ולזקנים ולנביאים ובסופו של דבר לאנשי כנסת הגדולה. שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה וכו׳ כך גם שהסנהדרין גלתה ליבנה, ציפורי, טבריה וכולי על אף שלא היתה במקומה - מידת סמכות היתה לה שאם לא כן בטלה תורה מישראל ולכן המשנה מקודשת, כך גם הגמרא.
אני מאמין שהתפיסה הרמבמיסטית היא נכונה לאחר הפסקת הנבואה קרי עליית הדתות, לפני כן, היתה מתאימה הגישה הנבואית והמיסטית - כי זה נוגע בשאלה האם האנימיזם היא רק תופעה פסיכולוגית שהיתה בעמים הקדומים או באמת כך היה ולכן האמינו בזה.
קשה לחשוב שהתפיסה של הרמב״ם מתאימה לתקופת הנבואה כי היא מדברת בכלים שלא הכירו העמים הקדומים, כמו שחקר המקרא להבדיל טועה כיוון שהוא קורא את התנ״ך במושגים מודרניים.
לסיכום: אני חושב שעלינו להשתחרר גם מן התפיסות הקבליות וגם מן התפיסות הרמבמיסטיות ולאפשר לנו תורה נטולת אמצעים שנסמכת על התנך ועל המשנה, להפסיק לקיים את התלמוד הבבלי על ידי חקיקת הלכות חדשות בסנהדרין, ובכך להשתחרר מכבלי הגלות- הן ההלכתיות קרי התלמוד הבבלי והן האמוניות קרי פילוסופיה וקבלה.
מה יהיה לנו ? פשוטו של מקרא, פשוטו של משנה, התעסקות בעולם החול, תיקון בנוסח התפילה למתאים לימינו. אולי בעקבות כך יבנה בית המקדש, תחזור סנהדרין למקומה, תחזור הנבואה, נחזור בתשובה. נחזור לאלוהי ישראל - לא אלוהי הקבלה ולא אלוהי הפילוסופים.
מה דעתך ?
אנסה לענות בקצרה - לדעתי ביטול כללי של ההלכה הנהוגה היום יהיה הרסני מבחינה חברתית ולא מועיל לכלום. פשט התנ"ך והמשנה חשובים אך אנחנו לא יכולים לוותר על 1800 שנים ולחזור כאילו כלום מבחינה מעשית. לדעתי גם כדאי שיהיו זרמים מחשבתיים רבים כך העולם הדתי גדול יותר ולמרות שאני מתנגד לקבלה אני לא חושב שיהיה טוב אם היא תעלם מכוון שהיא גורמת לאנשים רבים להיות דתיים ולחיות חיים טובים יותר. צריך לציין שלדעתי ההלכה הנהוגה כיום היא מצוינת ומועילה חברתית מאוד ולכן אני לא רואה סיבה לשנותה - אני גם לא רב ולכן אני מקבל אותה כפי שהיא ולא מומחה אפילו לפיתוח שלה
תודה על המענה. אחדד את שאלתי.
כמובן שהתקנות שיפסקו הסנהדרין תלכנה קמעה קמעה ותעביר את הסמכות מן התלמוד הבבלי לבית הדין הגדול בהדרגה.
התנ״ך והמשנה הן יצירות ישראליות. אנחנו צריכים לחזור להוואי הארץ ישראלי. כל דבר שנצמח בחו״ל בין הפילוסופיה בין הקבלה מלא סיגים, לדעתי פילוסופיה טובה מקבלה.
אבל אי אפשר להמשיך ככה עם גיוון עדתי שמרבה שנאה. עם מיליון הלכות שעושות אלפי תורות לעם ישראל. עם חוסר בסמכות הלכתית מובהקת. הרבה זרמים בעם ישראל לא רוצים להבין שאנחנו בגאולה זה 77 שנה. לא עסוקים במעמד הלאומי והאוניברסלי של התורה, אלא רק בפרט ובעולם הבא שהם חשובים מאוד אך לא העיקר.
מה שרציתי להגיד שאיננו חוזרים 2000 שנה אחורה, אלא לומדים באמת את התנ״ך והמשנה כפשוטו ובכך מסגלים לעצמנו את החשיבה הארץ ישראלית שהיא המשובחת.
ובכך מבחינה חברתית יהיה יותר טוב כי פחות מחלוקות, כולם יעבדו אלוהים בצורה אחת, תהיה סמכות הלכתית אחת. ואפילו שיהיו שינויי מנהגים בין ערים שזה לגיטימי עדיין תהיה צורה אחת לדברים.
אשמח למענה בשנית.
אני מאוד לא נגד - בטח לא נגד לימוד תנ"ך, משנה ותלמוד ירושלמי שאכן מתאימים יותר לארץ ישראל. אני לא כל כך עוסק בזה מכוון שאני עוסק בפילוסופיה ומחשבה ולא בהלכה - אני מאוד תומך בניסיונות כאלו מן הצד ומחל להם הצלחה גדולה - בטח כאשר מדובר בפערים עדתיים שלדעתי אכן עוברו לגמרי מן העולם.