למה אתה לא מבקר את הציבור החרדי?

אני אכן משתייך לציונות הדתית, ואני וילדיי שירתנו ומשרתים בצבא. הסיבות שבגללן אינני חרדי הן בעיקר:

1. היחס למדינה, המתבטא באי־גיוס לצבא.

2. העמדה שלפיה לימוד התורה מצדיק היעדר מקצוע ויישובו של עולם.

3. החשיבות הרבה שמעניקים לייחוס.

4. כוחם הרב של הרבנים והתפיסה של אמונת חכמים ו"דעת תורה".

5. היחס לנשים – שלדעתי צריכות ללמוד תורה ויכולות לשמש כפוסקות.

לכן בהחלט יש לי ביקורת על הציבור החרדי.

עם זאת, ישנן שלוש סיבות מרכזיות לכך שאינני עוסק בכך בפומבי:

1. כבר קיימת ביקורת רבה על הציבור החרדי, ואין לי מה לחדש. אני סבור שכאשר אדם כותב או אומר דבר־מה, עדיף שזה יהיה מקורי; אחרת חבל על המאמץ.

2. אני מעריך את הציבור החרדי בשל דברים אחרים – ובעיקר בזכות ריבוי הילדים, המשפחות הגדולות והיציבות. בניגוד לאחרים, אני סבור שהציבור החרדי תורם רבות לחוסן הדמוגרפי ואף הכלכלי של המדינה, בכך שהוא שומר על אוכלוסייה צעירה בארץ.

3. והעיקר – אין לי ביקורת מקורית על הציבור החרדי, אך אני כן יכול לתרום בנושא אחר. רבים מבני הציבור החרדי נולדו לתוכו, אינם מזדהים עם האמונות המקובלות בו, ונשארים חרדים בעיקר מסיבות משפחתיות. אני מבין את בחירתם, ומקווה שחלקם ימצאו בפילוסופיה הדתית מענה לשאלותיהם הדתיות. כך, במקום לחיות כאנוסים מסיבות חברתיות, יוכלו להפוך לפילוסופים דתיים.

מתוך רצון לקרב את אותם אנשים לפילוסופיה הדתית, אני נמנע בדרך כלל מלבקר את אורח חייהם.