קראתי את הספר ״סודותיו של מורה נבוכים״ מאת מיכה גודמן, האם ועד כמה התוכן שלו תואם את העמדה של פרופ׳ צדיק?
לדעתי, בסך הכול הספר של מיכה גודמן מצוין, גם אם אינני מסכים עם כל טענותיו. ניתן לחלק את הספר לשני חלקים: מרבית הפרקים מסכמים את דעותיהם של פרופ׳ רביצקי ופרופ׳ הרוי, עם תוספות ועיבודים מסוימים — דבר שניתן לראות גם מההערות של גודמן עצמו לפרקים הללו. בחלק זה אני נוטה לקריאה דומה יחסית, אף שיש בינינו לא מעט הבדלים בפרטים. לעומת זאת, שני הפרקים האחרונים נשענים על פרשנות ספקנית של הרמב״ם (מבית מדרשו של פרופ' שלמה פינס המאוחר במקור) ומנסים לברר מהן ההשלכות של גישה זו על מדינת ישראל ועל החברה בישראל בת זמננו. כאן אינני מסכים עם הקריאה הספקנית של הרמב״ם, וגם לא עם המסקנות שגודמן מסיק ממנה לגבי ההווה.
האם תוכל לפרט קצת יותר לגבי העמדה שלך בשלילת הקריאה הספקנית?
כן, לדעתי הקריאה הספקנית לא נכונה מכמה טעמים: 1. היא מנוגדת לדברים רבים של הרמב"ם שמהם עולה בצורה ברורה שיש אמת (למשל א:ב, ג: נא - יש אין ספור פרקים). 2. היא האנכרוניסטי ונובעת מקריאת קאנט ברמב"ם. 3. המקמות שהיא נשענת עליהם (בעיקר משל הברקים במבוא, פרקים א: לא-לב, פרקי הבריאה בין השאר ב: כה) אפשר להבין אותם בקלות אחרת.