ניסיתי להבין את הסבר הרמב״ם הרציונלי לנבואה, ולא כל כך הצלחתי להבין. מה הכוונה שכאשר אדם מגיע לשלמות שכלית ונפשית הוא מקבל מידע כלשהו על העולם החיצוני שהוא נבואה? זה משהו שכלי נטו או משהו אחר? איך אפשר לדעת כך עתידות? מה הכוונה שנבואת משה היא שונה ולא יכולה להשתחזר? מה הכוונה שאלוקים יכול לעשות נס ולא לגלות נבואה גם למישהו שעשה את כל ההכנות? אשמח להסבר איך אתה לומד את הנושא
אנסה להתייחס לכל הנושאים:
לפי הרמב"ם, הנבואה היא תהליך הכולל שלושה מרכיבים: השכל, המוסר והכוח המדמה. באמצעות השכל האדם יודע מה נכון, באמצעות הכוח המדמה הוא מצליח לחבר את הידע התיאורטי למצבים נקודתיים, והמוסר מבטיח שהתהליך לא יתפקשש בשל תאוות או נטיות של הנביא. זהו תהליך טבעי — לכל אחד מאיתנו יש את הכוחות הללו, אך אצל הנביאים שלושתם פועלים בצורה מיטבית. לכן הם מסוגלים לחזות את העתיד בצורה מצוינת וגם לרכוש ידע עיוני במהירות רבה. זה הסיבה שיש מדרגות בין הנבואה לבין המצב של האדם הרגיל (רוח הקודש) וגם שאין הבחנה ברורה מתי אדם הופך להיות נביא.
לגבי האפשרות שהאל יעצור את הנבואה וכן לגבי נבואת משה — אלו שני נושאים שיש לגביהם מחלוקת בין הקריאה הרדיקלית לקריאה השמרנית של הרמב"ם.
השמרנים נצמדים לפשט הכתוב וסבורים שהאל יכול לעצור את הנבואה, ושנבואת משה שונה באופן מהותי מכל שאר הנבואות. עם זאת, הם מתקשים להסביר כיצד הדבר מתיישב עם עקרון אי־שינוי רצון האל.
הרדיקלים, לעומתם, טוענים שפשט המורה נועד להמון העם, והאפשרות "לעצור את הנבואה" היא למעשה משל להיעדר כוח מדמה מולד אצל מי שמנסה להתנבא. לשיטתם, נבואת משה היא שיא הנבואה אך אינה שונה ממנה באופן מהותי — כפי שסבר, למשל, ר’ משה מנרבון.
הנה הפניה לסרטונים העוסקים בנבואה ברמב"ם ובהבדלי הקריאות: https://jewish-philosophy.vercel.app/playlists/PLTI0N_DfAqBt3BGU0psH_Jt1haMdbL3Fk/S9NcRqj62jE https://jewish-philosophy.vercel.app/playlists/PLTI0N_DfAqBscze8sbqynOsoxcxwAidkh/--7X3Oej9MtcA