קראתי בספר לגבי הדרכים המעשיות הוא לפרסם את שלילת הקבלה וכו׳. ואני תוהה ושואל- האם זה נכון גם טקטית וגם מהותית. טקטית, מה זה מועיל? למה צריך לשלול משהו ולהציגו כעבדה זרה? אפשר להגיד שיש עוד גישות בתפיסות האלוהות לפי הרמב״ם ומי שאינו מאמין יכול ללכת בדרך זו ולהצטרף לזרם.
מהותית- יש הסברים לא רעים על פניו בעיקר אני מכיר מתורת חב״ד לתווך בין הקבלה לתפיסת הרמבם ושלילת התוארים. גם אם אפשר להתווכח ולא להסכים, אבל אפשר לכוון מי שלא מרגיש בנוח לשלול את הקבלה מטעמים כאלה ואחרים, למצוא דרכים ליישב בין הגישות.
אני סבור שחשוב לבקר את הקבלה מכמה סיבות: א. היא מחלקת בפועל את האלוהות, ובכך מתקרבת לעבודה זרה. החסידות, עם מעמדו של האדמו"ר, אף מרחיקה לכת יותר בכיוון זה. ב. חשוב מאוד שכמה שיותר אנשים יבינו שניתן להיות יהודי דתי מבלי להאמין כלל בקבלה, ואף לראות בה מערכת של אמונות טפלות. רבים מתרחקים מן הדת בשל רתיעה (מוצדקת) מהקבלה, ויש להיאבק בתופעה הזו. ג. ביקורת חריפה ופולמוס נוקב הם אמצעים חיוניים לאיזון ההגות היהודית, לצמצום השפעת הקבלה ואף לריסון המקובלים עצמם.
לדעתי, אין כיום הסברים משכנעים להצדקת הקבלה, משום שכולם נובעים ממחויבות מוקדמת לה ומניסיון "ליישב" אותה עם ההיגיון. הם בדרך כלל מזייפים את הרמב"ם כדי להפוך אותו לקרוב יותר למקובלים. הבולט והעמוק שבניסיונות הללו הוא כמובן זה של הרב קוק. אולם בעיניי, אין כל סיבה להיות מחויבים לקבלה מלכתחילה; וגם כשמנסים להעניק לה צביון רציונלי יותר, נותרת בה השפעה ניכרת של אמונות טפלות.