שאלתי היא בדבר הטענה על המושג ריקנות האנליטי דהיינו שהרי האמת הלוגית עצמה נשענת על ההנחת יסוד שהלוגיקה עצמה נכונה ותחושות של בני אדם לכאורה לא אומרים כלום ובטח שלא מייצגים את האמת ואם כך הנחת היסוד בדבר היכולת להגיע לאמת כלשהיא נופלת מאליה כל עוד לא מייחסים לתחושות של האדם חשיבות כלשהיא כי הרי הלוגיקה עצמה מתבססת על כך שהאדם מרגיש שהדבר נכון ולאחר מכן מוכיח את זה באמצעות הכלים שלו ואשאל אם כך לכאורה מה הערך לפילוסופיה?
אם הכול נובע מהנחות יסוד, או שמא יש אמת שאינה תלויה בהן? זוהי שאלת היסוד המבחינה בין הגישות הפילוסופיות האריסטוטלית והאפלטונית לבין רבות מן השיטות הפילוסופיות המודרניות.
רקע היסטורי קצר: דקארט, ולאחריו קאנט, ביקשו להתמודד עם הספק באמינות החושים – כל אחד בדרכו: דקארט באמצעות מחשבה טהורה, וקאנט באמצעות תפיסת המוסר. אולם ניסיונות אלה לא שכנעו את כלל ההוגים, ומתוך כך צמחה הגישה הפוסט־מודרנית, שלפיה כל מחשבה נשענת על הנחות יסוד, ואין דרך להגיע ל"אמת ערומה" שאינה מותנית. גם ההיגיון, ולא רק החושים והרגשות, מושפע מאותן הנחות יסוד.
תפיסות דתיות שמרניות נוטות לאהוב את הכיוון הזה, שכן הוא מאפשר להניח כהנחת יסוד שהקבלה נכונה, או שהספירות קיימות – בדיוק כפי שאפשר להניח שחוקי הפיזיקה פועלים.
עמדתו של אריסטו (כפי שהיא באה לידי ביטוי בטופיקוס, ספר א, פרק א) שונה בתכלית: הוא טוען כי החושים וההיגיון הבסיסי אינם הנחות יסוד אלא עובדות הכרחיות של המציאות. קביעה שהכול נובע מהנחות יסוד פירושה למעשה אימוץ מראש של השקפה פוסט־מודרנית, ובכך קביעת תוצאות המחקר עוד לפני שהחל.
השאלה המעניינת באמת היא: האם הכול אכן נובע מהנחות יסוד, או שיש דברים שהם פשוט עובדות קיומיות? האם יש דמיון בין האמירה "אני קיים והאדם שמולי קיים" לבין הקביעה "יש מלאכים" או "יש גלגול נשמות"?
אני חושב שאין ספק שאריסטו צודק. זוהי גם העמדה הפילוסופית של הפילוסופים היהודים הדתיים: העמדה בכך שניתן להגיע לאמת – פילוסופית ואף דתית – באמצעות מחקר פילוסופי עצמאי.
כיצד אריסטו מתמודד עם הבעיה באמינות החושים?
או שהוא לא הטיל ספק באמינות החושים כלל ואז דבר זה קצת קשה שהרי אנחנו רואיםשאפשר לשטות בהם דיי בקלות בהרבה מובנים ואז לא מובן כיצד הוא לא חשב על זה או שיש לו הבנה במהות החושים שפותרת את הקושיה מעיקרה
הוא חשב שאם האדם בריא בגופו ובנפשו - קרי מזוהה עם מצב רגיל של 90% מן האוכלוסייה אין סיבה לפקפק בחושים שלו ובמידע הבא מהם. האפשרות השנייה היא להימנע ממקור מידע מרכזי ובכך להפוך את הפילוסופיה לסוג של משחק חסר משמעות מעשית לגבי חייו של האדם.