שלום, לאחרונה התחלנו שוב לקרוא את התורה. אני מחזיק בעמדה פילוסופית נטורליסטית, אבל כשקורא את התורה בפשטות זה כל כך רחוק מהתפיסה הזאת. קריאה של פרשת בראשית ופרשת נח, נשמעת כמו אגדות עם לילדים, תיאורים מוזרים על שיחות בין האל לבני אדם חופשי חופשי. איך אפשר להסתכל על זה כספר רציני שבתוכו סודות ופילוסופיה עמוקה?
מטרת התורה, על פי הפילוסופים הנטורליסטים, היא חינוכית. כלומר, היא אכן כפי שתיארת – אוסף של אגדות עם לילדים ולמבוגרים, אך אגדות שנכתבו בחכמה רבה במטרה לחנך את האדם לערכים נכונים: לעשיית צדק, לנאמנות לעם ולמשפחה ועוד. לצד זאת, התורה מבקשת לקרב את האדם ככל האפשר אל האל האמיתי – במידה האפשרית בספר שנועד לכלל העם.