איך אתה מסביר למשל את פרק ב כ״ה במורה לפי הקדמות?

פרק זה רצוץ בסתירות פנימיות הנה מאמר בנושא: https://www.academia.edu/104747474/Al_Harizis_Translation_of_Guide_of_the_Perplexed_2_25_and_the_Philosophical_Implications_for_the_Question_of_Creation לסיכום יש סתירה בין התוצאה הפילוסופית של שני הסיבות הראשונות שהרמב"ם מביא. לפי אחת מהם יש יסודות לתורה שאי אפשר לפרשם פילוסופית. לפי השניה לא אומרים שהעולם קדמון רק מכוון שאין הוכחה מופתית - זה הבעיה היותר קטנה. לקראת סוף הפרק הרמב"ם אומר שהבריאה מאפשרת את הנסים ופותר כל מיני תמיהות שאי אפשר להסבירם אחרת: למה האת נתן את התורה דווקא לישראל, למה דווקא מצוות אלו... העניין הוא שהרמב"ם עצמו מסביר בצורה טבעיות לחלוטין את כל הדברים האלו ללא צורך בבריאה או ברצון של האל משתנה: למה התורה לישראל מכוון שאברהם גילה את ה' בכוחות שכלו (הלכות עבודה זרה פרק א), למה דווקא מצוות אלו: סיבות חברתיות שונות (מורה נבוכים ג: כה-מט). כך שאם מכירים את כל המורה ומשווים פרק לפרק מה שנאמר ב ב:כה הופך להיות דווקא תמיכה לכך שהרמב"ם סותר את עצמו בכוונה.