שלום וברכה אשמח לשמוע למה כבודו נוטה לגישתו של רבי חסדאי קרשקש בנוגע לעוהב. למה בכלל לחשוב שיש עוהב?, כמו שלא היינו חיים ופתאום נולדנו והתחלנו להתקיים כך גם פתאום נמות ונפסיק להתקיים (אמנם לפי החוק של שימור אנרגיה, האנרגיה תישאר...), אבל למה שהתודעה או הרגשות וכו ישארו, אני לא מצליח להבין את ההגיון בעניין. וכן, יש לנו אינדקציה לאיין מוחלט, כשאני הולך לישון , לרוב אני לא חולם, ובזמן הזה למרות שמוחי וליבי עובדים ופועמים, אני לא מרגיש כלום ואני לא יודע על היותי קיים עד שמופיע הבוקר ואני פתאום שב להתקיים, למה שהמוות לא יהיה שינה עמוקה עמוקה? וכן, אנו רואים אנשים שמזדקנים , הרבה מהם שוכחים ופחות עצמם וחולים בכל מיני מחלות שונות, זה נראה איזשהו ניוון וסיום של החיים, שהמוח והתפקוד הפיזי מאוד קשורים לחיים עצמם, ולמה שפתאום בחיי העוהב הרגשות והזיכרון יחזרו כביכול להתקיים וכו אשמח למענה תודה רבה על כל הסרטונים והמאמרים!!!, הלוואי שיהיה ניתן להתחיל לקיים שיעורים שבועיים או חודשיים בפילוסופיה דתית, ותהיה יכול למסור לנו שיעורים מחכימים מספרים והוגים שונים (זה בקשה).
אני בהחלט מתלבט בין הגישה של רבי חסדאי קרשקש (יש עולם הבא לכלל מרכיבי הנפש) לבין הגישה של האבן רושדים (אין עולם הבא). אני מודה שהשאלה הזו לא ממש מעסיקה אותי ולכן לא חקרתי אותה לעומק (זה אומר שהיא לא אחד הנושאים שחקרתי כנושא מרכזי במשך מספר שנים ושכתבתי עליהם). הסיסה שהשאלה לא מעסיקה אותי היא מכוון שבכל מקרה צריך ללמוד תורה (כולל פילוסופיה כדי לדעת את האמת) וגם לקיים מצוות מכוון שהם טובים בעולם הזה גם אם אין עולם הבא כלל. אני בכל זאת מכיר את הדעות השונות ולכן אנסה לעשות הסבר שאולי יעזור. השאלה המרכזית היא האם הידיעות שלנו הם נצחיות קרי האם יש אפשרות שהידיעה שלנו את הדברים הנצחיים יכול להסביר שבשכל שלנו יש מה שהוא נצחי. אני יותר נוטה לעמדה שכן מכוון שידיעה שם מושא נצחי הופכת את הידיעה לנצחית. הסיבה שאני לא מחזיק בעמדה של הרמב"ם היא מכוון שלדעתי הוא לא מצליח להסביר איך דבר שהיה אמור להעלם נשאר לנצח - בעוד רח"ק חוזר לעדמה שיש לה דמיון טיפה לעמדה של אפלטון ואומר שאפשר ללמוד מן השכל שהנפש נצחית וללמוד מן הקשר לשאר חלקי הנפש שהם גם נצחיים. בנוגע לסניליות דווקא ההסבר של כלל ההוגים בימי ביניים נראה לי בהחלט לא רע: הנפש קיימת כשלעצמה והיא יכולה להתנתק מן הגיף ברגע אחד (כנראה עדיף) או לעט לעט - לבוא לחזור להתנתק חצי וכו'. זה אכן ההרגשה שיש כאשר אתה פוגש בין אדם מבריק שהפך להיות סנילי. תודה על הדברים שכתבת - אני מקווה שיום אחד יהיה מספיק אנשים להקים קהילה מתפקדת עם שיעורים שבועיים (צריך כמה עשרות ועדיף לפחות באזור 100 אנשים כדי שנוכל לתפקד טוב). שבוע טוב