זמן ומרחב לפני הבריאה:
בעיית שינוי הרצון האלוהי:
בעיית צבירת האינסוף:
הקדמות והזמן היחסי: אם טוענים שהזמן אינו אוסף של יחידות מצטברות אלא מושג יחסי (תלוי תנועה או אירועים): כיצד פתרון זה מתמודד עם הבעיה המושגית ש "תמיד היה זמן קודם לכל נקודת זמן אחרת"?
הבחנה בין חוקים לחומר:
אנסה לענות בקצרה אך אי אפשר לענות תשובה מספקת לכלל הדברים שאתה ציינת. בנוגע לקבוצה הראשונה - אני בסך הכל מסכים עם הקושיות ולכן נוטה לעמדת הקדמות. II. א רח"ק פתר את הבעיה הזו בצורה טובה לדעתי בכך שקבע שניתן לעבור אין סוף באמצעות אין סוף גדול יותר (לפי המעט שהבנתי זה גם העמדה של המטמתיקה המודרנית). ב. רח"ק גם פותר את הנקודה השניה כאשר הוא מסכים עם פלוטינוס ואומר שהזמן הוא נצחי בנפש האל (קרי לא יחסי לתנועה) בנושא הזה אני מודה שאני לא לגמרי סגור מה משכנע יותר או פחות. ג. לא ברור שהבנתי את השאלה כיאות, אך אנסה לענות בכל זאת: החוקים קדומים ולכן יש רגע של יצירה אך קדמו לו יצירות אחרות לפי אותם חוקים (יש הבדל בין חוקים יחסיים לעולם שלנו לבין חוקים מוחלטים ונצחיים) זה עמדתו של רח"ק ולדעתי היא גם יותר משכנעת (בונה עולמות ומרחיבם...). III. אני משתדל להיות מעודכן כחובבן במדע החדש אך מפני קוצר הזמן והדברים האחרים קורא מעט מדי בנושא. למיעוט הבנתי אפשר בהחלט לסדר את המדע המודרני עם שני הגישות וזה תלוי פרשנות.