שלום עליכם, האם אתה רואה לנכון להגות רק על פי שיטת ההלכה של הרמב"ם. היחיד שכיוון לאמת, היחיד שלא עיוות. יש נושאים הלכתיים אצל פוסקים אחרים שנראים כטעות גמורה לפי הרמב"ם, ובכלל שאר שיטת הגאונים/ראשונים.
לא הייתי עושה את זה מטעם חברתי: זה לפעמים מסובך מדי לחיות כך ולדעתי לא כדאי להשקיע את כל כוחותיו של האדם בנושא הזה - אלא יותר בחיפוש באמת הפילוסופית. למשל לנהוג היום בהלכות נידה לרמב"ם זה על גבול האפשרי. מנגד אני בהחלט חושב שצריך להתחשב מאוד בעמדת הרמב"ם ובטח שלא לקבל כל מיני הנהגות של מקובלבים (ימים אסורים לקיום יחסים ללא קשר לנידה כמו צומות קלים, חלקה, שער ארוך לבנים עד גיל 3...) גם כאן חשוב להבדיל בין מדרש קבלי מקיים ולמדרש יוצר - הרבה פעמים המקובלים אימצו מנהג ספרדי ונותנו לו טעם ולא אימציאו את המנהג (כך למשל בנושא תפילין בחול המועד).