חרדי שהתחתן בשידוך, בקושי הכיר את אשתו לפני החתונה, ואז הוא מגלה פערים ביניהם, מנטליים, רומנטיים וכן הלאה. לבינתיים מוכרים לו שזה יסתדר עם הזמן האהבה תגדל וכל שאר הלוקשים של הרבנים החרדיים. זה לא קורה והוא מוצא את עצמו עם כמה זאטוטים. אז הדת ממליצה לו להמשיך להישאר בנישואין ולא לממש את צרכיו הגופניים והנפשיים למען שלמות המשפחה?!
אני אכן לא ממליץ על דרך השידוכים בציבור החרדי וגם לא חי שם. אך אם יש לו ילדים אכן הוא צריך לעבוד על הזוגיות ולא להתגרש - אנשים חושבים שיש אפשרויות יותר טובות במקומות אחרות אך לבסוף בדרך כלל הם חוזרים על אותם טעויות - בכל מקרה למען יציבות הילדים הוא צריך להמשיך להיות נשאוי ולהסתדר.