מוסר

ההלכה כאן כדי לשרת את המוסר. קרי המוסר קיים והאל (דרך נבואתו של משה - קרי השכלתו השכלית) נתן לנו חוקים שמתאימים לטבע האדם והחברה ונותנים לנו חיים טובים ומועילים.

האם זו לא עמדה בעייתית? הרי אם מחר יימצא שמודל אחר מייצר חיים טובים יותר ומועילים יותר לא נהיה מחוייבים יותר לקיום מצוות?

זה לא בעייתי לדעתי מכוון שזה מודל מצוין ולא ימצא מוצלח יותר (לפחות כך היה ב3000 שנים האחרונות וכך כנראה ימשיך להיות). בנוסף לא הייתי מהמר את חיי וחיי משפחתי על המצאה שלא בדקו אותה היטב - היו רבים שניסו ונכון לעכשיו כולם לא הצליחו. העמדה הדתית שאומרת שקיום מצוות היא מטרה בפני עצמה היא חזקה מאוד - כל עוד לא מפקפקים בה - ברגע שמתעורר ספק אמיתי היא קורסת מכוון שאין לה כל הסבר מוצלח לקיום מצוות. לכן העמדה הפילוסופית (עם המגרעות שבה) היא עדיפה בהרבה.