שלום וברכה מה יעשה האדם שאיבד את אמונתו ומתלבט אם להיות פילוסוף דתי, אך יש לו ראקציות רציניות מהדת, וכל פעם שהוא שומע על נס או על אלוקים שעונה לתפילות, או על ציווי ה, הוא פשוט מאבד את זה??, איך הפילוסוף הדתי יכול לחיות בשלוה עם כל המתח היומיומי הזה?? תודה על הכל!
צריך להבין שזה דברים שהכרחיים להמון לחשוב עליהם. לכן הם קיימים. ההתנגדות לאמירות כאלו באה הרבה פעמים מכך שהאדם פעם האמין בדברים אלו וכעת הוא מבין שהם לא נכונים. אם הוא יפנים שכל תכליתם להמון עוצמת ההתגדות תרד - בנוסף רגש ההתנגדות איננו סיבה מספיק טובה לעזוב את הדת - בעיקר מכוון שיש לכך השפעות חברתיות קשות שעלולים להקשות על חייו ואף לפגוע בהם ממש.