השוואת שיטות

אני לא ממש מכיר את כתביו הרבים של הרב מיכאל אברהם, ולכן אענה על בסיס עיון בסיסי בלבד; ייתכן שאינני מדייק בעמדתו כפי שהיא.

אני לא חושב שיש לנו אותה שיטה. להבנתי, הרב מיכאל מנסה לתת לקבלה פרשנות פילוסופית, ומשאיר אפשרות לקדושתה. אני, לעומת זאת, סבור שהקבלה אינה נכונה כלל: אין בעיניי טעם לפרש אותה לקו זכות, ואף רצוי מבחינה חינוכית לומר בפשטות שאינה נכונה. אם אדם אינו מסוגל לומר לעצמו שהיא אינה נכונה, אז עדיף לפרש אותה כסיפור (כפי שעושה הרב אלאלוף) מאשר כתורה – כפי שלמיטב הבנתי כן עושה הרב מיכאל; אך שוב, ייתכן שאני טועה.

לדעתי יש מקום לאינטואיציה במחשבה – היא חלק מן הכוח המדמה. היא יכולה לסייע למחקר ולהבנה, אך גם להטעות; ובכל מקרה, היא צריכה להיבחן ולהיבדק על פי השכל.