בסוף הסרטון פרופסור צדיק מדבר על איך שלתפיסת הרמב״ם בעולם יש עליות וירידות ובעצם היצר הזה של הקרבת קרבנות כנראה עוד ישוב. ובכך גם נראה שזה עונה על עמדת הרמב״ם במורה נבוכים שהוזכר. נשמע שאין דרך אידיאלית בהכרח לעבוד את הבורא. זה קצת מוזר לי כי נראה לענ״ד שהיהדות שואפת תמיד להיות בעולם אידיאלי יותר, ושהעולם הזה כולל מצב בו נהיה ראויים להקרבת קרבנות. האם בעולם מתוקן ואידיאלי, תפיסת הרמב״ם תהיה שצריך דווקא קרבנות או לו בהכרח?
השאלה היא מה זה אידאלי? לדעת הרמב"ם האנושות לא מתקדמת - זה הסיבה שחוקי תורת משה עדיין טובים היום (עם התאמות הנדרשות על ידי חכמי הדור - מורה נבוכים חלק ג פרק מא). לכן האידיאל הוא מה שעונה לצרכים הקיימים של בני האדם - שגם הם לא משתנים באופן חריג. מקום פולחן מרכזי הוא אכן נדרש ואנחנו רואים את זה על ידי הבנה של התחליפים הגרועים הקיימים בשוק כיום הן חילונים והן דתיים (הופעות של זמרים, עליה לקברי צדיקים...). לכן התורה היא אידיאלית מכיוון שהיא מציעה להביא את האדם למקסימום האפשרי ולא ממציע אדם טוב יותר ממה שהוא באמת. מה שניסו לעשות חוקים ומחוקקים רבים ונכשלו כישלון צרוף שעלה בהרבה צער.
תודה רבה! עוד שאלה קצרה ואולי קצת כוללנית ומורכבת אם יורשה לי- אם האנושות לא מתקדמת לפי הרמב״ם, האם ביאת המשיח, שלענ״ד זה אידיאל, זה משהו שהעולם מתקדם אליו או לא, ואם לא אז אין בעצם שאיפה לאידאל הזה לפי הרמב״ם ? (גם נראה שבכללי ביהדות רואים שהקורבנות באות ביחד עם תקופת הגאולה העתידית הזאת אבל זה פחות משנה)
להבנתי לרמב"ם יש שני תיאורים של ימי המשיח בפרקים האחרונים של הלכות מלכים (ושל כל משנה תורה). התיאור הראשון הוא לא אידיאל נשגב אלא שיפור מעשי - אין שיעבוד מלכויות - מנצחים במלחמות.... השני הוא תיאור אידיאולוגי. אין מלחמות שלום עולמי, כולם חכמים התיאור השני הוא אוטופי - קרי אידיאל נשגב שהרמב"ם ידע שאי אפשר להגיע אליו. בכל זאת חשוב להצביע עליו כדי שנדע לאן צריך לשאוף. זה גם נכון לגבי התיאורים השונים של מורה נבוכים (ג: יא מול א: נד) וגם בהקדמה לפרק חלק שבפירוש למשנה (מה שכתבתי מבוסס על מאמר של פרופ' אביעזר רביצקי).
על הנושא הזה עיין בסרטון זה: https://religousphilosophy.com/playlists/PLTI0N_DfAqBvKgbUA22fONIa5F-xNz8SX/zJv2x6_dALs