דיסוננס קוגנטיבי אצל פילוסוף דתי

אתחיל מן הסוף: האפשרות שאתה מציע - לשנות את הדת ולהפוך אותה לפילוסופית יותר ולבטל את הפשט לא יעבוד. אנשים לא נולדים פילוסופים וגם בקרב ילדיך יהיו מן הסתם כאלו שלא מתאים להם הסוד הפילוסופי אלא הפשט. הם יהיו אנשים טובים, חלקם אנשי מעשה (צבא, רופאים, מהנדסים...) שהעניין הפילוסופים לא מעניין אותם - זה תמיד רוב האוכלוסיה. בשך כך צריך את רובד הפשט והוא כבר עושה עבודה טובה אלפי שנים. לדעתי הדיסונס שאתה מתאר נובע מכך שההפנמה של הפילוסופיה הדתית עדיין איננה שלמה אצלך. הרבה פעמים גם אדם שנהיה פילוסוף דתי ממשיך לייחס משמעות שמרנית לחלק מן המעשים שלו וזה יוצר התנגשות. צריך להבין, ויותר קשה מכך להפנים, שרובד הפשט מתאים להרבה אנשים וכל תכליתו היא חברתית (אמונות שהם חלק מתיקון הגוף - מכוון שאינם נכונות ולא חלק מתיקון הנפש - מורה נבוכים חלק ג פרקים כז-כח). בניגוד לכך רובד הסוד מאפשר לפילוסוף דתי לראות את האמת מבעד המשכיות ולהבין שהתורה והמצוות נועדו גם בשבילו. זה אכן דורש עבודה נפשית ופרשנית מעמיקה ויסודית אך הדרך הקצרה של ביטול הפשר יש לה השלכות נוראיות מבחינה חברתית ולכן צריך להימנע מללכת בכיוון הזה.