מה הצורך להוכיח את קיום האל, אם הדת מטרתה ליצור חברה מתוקנת?
זה אכן שני נושאים שונים. יש את השאלה של קיום הדת וקיום המצוות - כאן מגיעים למסכנה שצריך להיות דתיים כדי לחיות חיים מוסרים וגם כדי שהחברה תהיה מתוקנת. מכוון שלהיות דתיים זה גם אומר הצרות מסוימות כמו להגיד שיש אל. צריך לדבר על האל - אך זה עדיין לא אומר כלום בנוגע למהותו. זה שאלה מוסרית. יש שאלה אחרת - שלא בהכרח קשורה והיא שאלה מטפיזית: האם קיים בעולם מה שהוא נבדל מן החומר שאנחנו קיימים מתוקף קיומו. לדעתי ההוכחה של רבי חסדאי קרשקש (שטיפה שיפר את ההוכחה המטפיזית של הרמב"ם שלקח מאבן סינא) נכונה ובהחלט אפשר להוכיח את קיומו של עצם כזה. גם אם ההוכחה נופלת זה לא אומר שאין אל אלא רק אומר שהאל הייחודי הזה לא קיים (או שאי אפשר להוכיח אותו) ולכן נצרך למצוא הגדרה אחרת.