לא בטוח שכאן המקום לשאול אבל אם לא נראה מתאים אפשר למחוק . אני שואל אם בסוף המטרה של קיום התורה היא תיקון האדם והחברה אז לצורך מה נדרש קיום האל באמת דהיינו במציאות האמיתית המוחלטת הרי יתכן לקיים את התורה גם אם נצא מתוך הנחה שהאדם המציא את האל נכון שיש איזה אמת שהוא קיים לצורך ההסבר על המציאות שלנו אבל האם זה אכן פילוסופי לחלוטין כי נכון שלכל דבר יש סיבה אבל זה רק בתוך המערכת שלנו הרי אין לנו סיבה מוחלטת להגיד שיש סיבה להיווצרות של המציאות הסיבות הם בתוך המציאות ולא להווצרות של המציאות עצמה אכן זה רגש עמוק בנפש האדם אבל עדיין זה רק רגש ולא משהוא מוחלט לכן השאלה שלי שאם קיום המצוות הם רק כצורך קיומי צודק ונכון אז גם אם נדרש בשביל זה שיש אלוקים אבל הוא לא חייב להיות אמיתי אונטולוגי וטרנסצנדטי הוא יכול להתקיים רק במחשבה שלנו וזה בעצם מה שהתכוונו שהאדם הוא שמביא אותו או גורם אותו במחשבתו מצד שני הרי חלק גדול ונכבד של המצוות הם הרי לא בדיוק מובנים לנו מה הטוב והנכון שבהם ובפרט בחלק שהרמבם עצמו כותב שהם בעיקר לעקןר את העבודה זרה ואת המנהגים שלהם הקדומים למשל שעטנז וכדו שלכאורה אין מקום להם היום אז האם הם אכן לא רלוונתים או שיש הסבר אחר או רק שזה המסגרת הקיימת לנו ואי יכולת טכנית לשנות כי המערכת הזאת קיבלה את החוקה הזאת כאקסיומה מסויימת שלא נוגעים בה . תודה על עצם האפשרות לשאול שאלות יתן ה ותצליח בכל דרכיך
שהוא מחוייב המציאות לעומת כל מציאות שהיא אפשרית בלבד
זה נכון שאם יוצאים מנקודת הנחה לסיבתיות שהיא גם מחייבת לפני קיום המציאות שיהיה סיבה אז זה אכן נכון התשובה שהוא מחוייב המציאות אבל זה רק אם אנו מניחים שגם קדם המציאות מחוייבת לכללים מסוימים אבל אם נניח שהכללים האלה הם רק בתוך מסגרת המציאות בעצם יום שלא מקבל את הסיבתיות אני לא מתווכח אם אנו חיים בצורה כזאת ופעלים ע"פ התפיסה הזאת ומוכנים להקריב את נפשינו ואנו עולים על מטוסים רק לפי רמת ההבנה הזאת השאלה שלי הייתה יותר פילוסופית מאשר צורת חיים האם הוא נדרש לצורך קיים המצוות (שאני ירגיש ויחיה בצורה כזאת שיש את זה אני יודע ואני חש וגם מבין ברמה הזאת אבל האם זה נצרך באופן אבסלוטי ומוחלט כי אם יש אפשרות להבין שיהיה מחוייבות לקיום המצוות והתורה רק מתוך החוקיות שלה שנניח שזה החוקה של העם הישראלי זה עצמו גם מחייב מספיק לדעתי כי חוק במדינה הוא דבר מחייב אז זה בעצם החוקה והסיבה לזה היא כי חוקה טובה וכו' אז לא נדרש לי האל או שלא זה השאלה שלי ) בקצרה מחוייב המציאות היא לאחר הנחת יסוד שיש סיבתיות
זה בדיוק נקודה מרכזית בנוגע למהות הפילוסופיה. פילוסופים מסוימים (פרמנידס, זנון, פרוטוגורס) חושבים שמטרת הפילוסופיה היא ליצור עמדות בנויות רק על לוגיקה. בניגוד לכך אריסטו (טופיקוס ספר אחד פרק אחד) קובע שצריך לבנות מחשבה פילוסופית על מידע הבא מן החושים. זה לא עניין של נקודת הנחה אלא תפיסה הגורסת שלהתעלם מן העובדות של החיים (סיבתיות) כאשר אנחנו עוסקים בפילוסופיה גורמת לכל הטענות הפילוסופיות להיות חסרת משמעות ופשר (מה שאכן קרה בעת החדשה). המטרה של הפילוסופיה של אריסטו היא להשתמש בשכל ובמידע הבא מן החושים כדי לבנות תפיסת עולם ואורח חיים יותר מוצלח.