צהריים טובים שלום, שאלה לי אלייך. בניתי ניסיון קטן שלפחות עוזר לצאת מהמשחק הספקני.
למשל הכל אשליה/חלום/סימולציה. עדיין יש את החוויה שהיא משותפת לכולם, שכמה שאני לא ארצה לחוות משהו ולא אצליח מראה שיש חוויה שלא משתנה ברצוני.
עכשיו אולי החושים שלנו טועים- הוצגה כאן אפשרות שאולי החושים טועים אבל לא הראיתי למה החושים טועים - לכן זה לא ראייה, זה בסך הכל אפשרות,
אני כן מקבל את זה שהחושים יכולים לטעות, אבל זה לא מבטל אותם זה אומר שצריך לבדוק אותם.
עכשיו אם על כל ידיעה אני אדרוש הוכחות אגיע למצב שאצטרך לדרוש הוכחה על עצם ההוכחה ככה עד אינסוף. מה שבסופו של דבר מחייב נקודות מוצא.
נק' המוצא שלי שיש מציאות ממשית, שאני נמצא בה, שלא משתנה בהתאם למה שאני חושב או מרגיש עליה היא ישנה,
והמטרה היא להשיג את האמיתות האובייקטיביות במציאות הזאת שגם כן לא משתנות בהתאם למה שאתה חושב או מרגיש עליהם
(קידום עצמי, מוח שליט על הלב, מידות טובות לגבי החברה בריאות, וקניין רק בסוף, ובסוף זה ישירות מוביל ומצריך אותי להתעסק בקידום החברה).
עכשיו הוא יכול להגיד שאני טועה, אבל עצם האפשרות שאני טועה לא מוכיחה את זה צריך להראות סיבה למה אני טועה.
זאת אומרת אני פה מסרב לקבל את ההנחה שעצם אפשרות הטעות מבטלת ידיעה.
אשמח לשמוע האם עשיתי את הדרך הנכונה לצאת מהביצה הספקנית, ואם יש טיפ שתוכל להוסיף לי?
אני בסך הכל מסכים עם הניסוי - זה מראה בצורה ברורה שאם הולכים אחרי הספקנות מגיעים למבוי סתום. יש גם הלוף הקלסי של הספקנות: הדבר היחיד שהוא אומרים בוודאות היא שאי אפשר להגיד שום דבר בוואדאות וזה ומראה בבירור על סתירה פנימית בדבריהם.
צהריים טובים שלום, שאלה לי אלייך. בניתי ניסיון קטן שלפחות עוזר לצאת מהמשחק הספקני.
למשל הכל אשליה/חלום/סימולציה. עדיין יש את החוויה שהיא משותפת לכולם, שכמה שאני לא ארצה לחוות משהו ולא אצליח מראה שיש חוויה שלא משתנה ברצוני.
עכשיו אולי החושים שלנו טועים- הוצגה כאן אפשרות שאולי החושים טועים אבל לא הראיתי למה החושים טועים - לכן זה לא ראייה, זה בסך הכל אפשרות,
אני כן מקבל את זה שהחושים יכולים לטעות, אבל זה לא מבטל אותם זה אומר שצריך לבדוק אותם.
עכשיו אם על כל ידיעה אני אדרוש הוכחות אגיע למצב שאצטרך לדרוש הוכחה על עצם ההוכחה ככה עד אינסוף. מה שבסופו של דבר מחייב נקודות מוצא.
נק' המוצא שלי שיש מציאות ממשית, שאני נמצא בה, שלא משתנה בהתאם למה שאני חושב או מרגיש עליה היא ישנה,
והמטרה היא להשיג את האמיתות האובייקטיביות במציאות הזאת שגם כן לא משתנות בהתאם למה שאתה חושב או מרגיש עליהם
(קידום עצמי, מוח שליט על הלב, מידות טובות לגבי החברה בריאות, וקניין רק בסוף, ובסוף זה ישירות מוביל ומצריך אותי להתעסק בקידום החברה).
עכשיו הוא יכול להגיד שאני טועה, אבל עצם האפשרות שאני טועה לא מוכיחה את זה צריך להראות סיבה למה אני טועה.
זאת אומרת אני פה מסרב לקבל את ההנחה שעצם אפשרות הטעות מבטלת ידיעה.
אשמח לשמוע האם עשיתי את הדרך הנכונה לצאת מהביצה הספקנית, ואם יש טיפ שתוכל להוסיף לי?
אני בסך הכל מסכים עם הניסוי - זה מראה בצורה ברורה שאם הולכים אחרי הספקנות מגיעים למבוי סתום. יש גם הלוף הקלסי של הספקנות: הדבר היחיד שהוא אומרים בוודאות היא שאי אפשר להגיד שום דבר בוואדאות וזה ומראה בבירור על סתירה פנימית בדבריהם.