אשמח לנהל איתך כאן דיון פילוסופי מעמיק ובתקווה ענייני לגבי הבחירה שלך, שאותי מעט מפתיעה, אבל יתכן שהתרכזתי יותר בפן הפילוסופי של עבודתך ופחות בפוליטי. אתחיל קודם מהזווית הפילוסופית מחיבורך לתורת הרמב"ם. אציין שחלק מהנקודות שאעלה הן יותר "אינטואיציות שמגיעות ממפגש עם תורתו" ואשמח שתתקן אותי אם הרושם שקיבלתי הוא שגוי לדעתך: א) לדעתי, בן גביר רחוק מאוד מלהיות בדרך האמצע של אריסטו והרמב"ם בהרבה מאוד מידות. הוא נוטה לכעס ואינו שולט בעצמו (אקרסיה). הוא אימפולסיבי וגס רוח. ובנוסף, אף על פי שאינו טיפש, קשה לי לראות בו כ"אדם נבון" שיש לו nous או practical wisdom גדול מידי. בעצם, בן גביר רחוק מאוד מלהיות אדם "ראוי". לדעתי הרמב"ם לא היה תומך במידות כאלו אצל מנהיג - בפרט כשהן כאלו גלויות וגסות. ב) עכשיו כמובן שאפשר להקשות ולאמר ששאר הפוליטיקאים גם "אינם ראויים". ואכן ככל הנראה רבים מהפוליטיקאים הם זאבים עם חליפה - מאקיאוולים שרק חותרים לכבוד ויהיו מוכנים לדרוס כל אדם שעומד בדרכם. אבל, ולדעתי זה אבל חשוב, ישנה השפעה אדירה לאופן התנהלותו של מנהיג על העם, ואם המנהיג יהיה אדם שמקרין "טראמפיות" (גם אם במקרה שלנו זה לא יהיה שהוא יגיד אמירות שובניסטיות גסות ושיהיה ידוע ששכב עם כוכבית פורנו -- בין היתר), אתה באמת חושב שהמידות של העם לא יתדרדרו? גם כאן יפתיע אותי אם הרמב"ם חושב אחרת. (+ גם מהזווית הפילוסופית שאתה מקדם ברמב"ם לפיה כל מטרת התורה הינה רק לקדם חברה בריאה קשה לי להבין איך זה מסתדר..) ג) לדעתי בן גביר גורם לחילול השם אדיר גם בתוך ישראל וגם בחו"ל. למיטב ידיעתי, הוא לא תלמיד חכם, וגם לא בעל תפיסות אמוניות מרשימות מידי - למשל בסרטון שחנוך דאום עשה איתו הוא הסתבך כשהבחורה הלסבית שם התקילה אותו על לשון הרע ומה מגדיר יהודי. שוב, הוא לא טיפש. גם טראמפ ממש לא טיפש. אבל אני לא מתרשם מידי מתפיסותיו הדתיות של טראמפ. והבעיה פה היא שבן גביר נתפס, בין היתר, כמייצג של אדם דתי. וכשרואים ( יהודים ולא יהודים) שהוא האדם שמייצג את ה"עם הנבחר", זה גורם לנזק תדמיתי עצום ליהדות. וגם כאן אני לא רואה איך הרמב"ם היה חושב לצדד במציאות כזו.
עד כאן קושיות של virtue ethics. עכשיו שאלות כלליות:
זהו, מחילה על האורך, וסליחה אם יצא לי טון מעט ציני. אני מאוד מעריך את העבודה שלך האופן כללי! ואני שמח מאוד שאתה מפיץ את תורתו של הרמב"ם!
אנסה לענות על הדברים לפי הסדר ובקצרה:
מבחינת מידותית של בן גביר לדעתי אתה לגמרי טועה. הוא אדם שמיצג קן פופוליסטי באופן מחושב כדי לקבל קולות ובכך להיות מסוגל להשפיע בכיוון הנכון לפי העמדות שלו (שלדעתי צודקות) זה אחד היתורנות הגדולים שלו על סמוטריץ שלא מסוגל למשוך קולות מעבר לציבור די קטן. לדעתי לדעת להיות פופולרי זה יתרון ולא מגרעת - בטח מצדו של פוליטיקאים - אך זה ללא ספק דורש מידה של פופוליזים. אוסיף שבן גביר נגיש מאוד לאזרחים - אני יודע מאשים קרובים אלי שהוא משקיע מזמנו היקר כדי לפגוש כל אחד ומנסה לעזור לרבים. לא כך נוהג אדם גאוותם ומלא בעצמו - לכן לדעתי הפוזה של הפופיליסטית היא תחפושת מחושבת, נבונה וגם מצליחה. אני לא מבין למה אתה אומר שהוא גס רוח - אני לא מכיר אף התבטות שלו שמתמש במילים גסות והוא גם יחסית לפוליטיקאי מאוד מחושב - לכן אני חושב שגם בכך אתה טועה. לדעתי יש לו גם אידיאולוגיה נכונה - לפחות באופן מעשית - על תפיסת האל שלו אינני יודע דבר וזה פחות העניין. הוא מגדיר את האויב כאויב וגם מסוגל לדחוף את המערכת הפוליטית כולה ואת המשרדים שלו בפרט לאותו כיוון. ב. לא ראיתי את הסרטון ולכן אני לא ממש יודע על מה מדובר. פוליטקאי זה מקצוע ופעיל ציבורי מילדותו לא יכול להיות פילוסוף או תלמיד חכם עצום - הוא מתייעץ רבות על תלמידי חכמים (הרב דב ליאור - אחד מגדולי הדור של דורנו) וזה לדעתי היחס הראוי במדינה דמוקרטית בין פוליטיקה לחכמה. לדעתי הוא אכן מביא תחמושת לשונאי ישראל אך זה מה שצריך לעשות כדי להיות ביחסים טובים עם אוהבי ישראל בארץ ובגולה. ברור שכל פוליטיקאי יש לו אויבים אך להגיד שבשל כך אסור לדתיים להיות פוליטיקאים ואם כן רק פרווה וחסרי שיניים זה דרשה שמהותה מניעת מן הערכים הדתיים להשפיע על המדינה.
אני כמובן חושב שלהרוג ערבים ללא הבחנה זה לא נכון מוסרית, דתית ואף מזיק הרבה יותר ממה שזה מועיל. מצד שני המנהג הגרועה של רבים להשקיע זמן ומאמץ יתר בביקורת על יהודים שנלחמים יותר מדי עם הערבים במקום במחלמה עם האובים הוא אחד הבעיות הגדולות של היהודים בארץ ואף של חוגים רבים בימין. בן גביר היה נער כאשר הוא התלהב מברוך גולדשטיין - מאז הוא התמתמן - יש הרבה נערים שיש להם עמדות קיצוניות וחסרות עומק - רובם מתבגרים - לא כל אדם מבוגר צריך להגיד במפורש שהוא טעה, גם כאשר הוא פועל היום אחרת וברור לכל שהגזים כצעיר - זה דרישה שלפעמים היא לא במקום.
לעניות דעתי בן גביר הצליח לנער את המערכות יותר מכל שר אחר במשרד שלו (משטרה ושב"ס). בניגוד לכך סמוטריץ חולק עם פקידי האוצר תפיסת עולם כלכלית משותפת (קפיטליסטית מאוד ובעד שוק חופשי שאני לא מסכים אתה). היתרון הגדול של בן גביר הוא אכן היכולת שלו להיות ראשר ממשלה או שר הרבה יותר בכיר. כמובן שאי אפשר לדעת אך להבנתי הוא הראה בארבע השנים האחרונות יכולת יותר טובה מכל שר אחר בימין להחליף את ביבי - הן מבחינה ערכית והן מבחינת יכולת הביצוע.
בתחום הכלכלי ההבדל הגדול ביניהם הוא בשאלה מרכזית מאוד: הגנה על היצור המקומי או שוק חופשי כלל עולמי. בנושא הזה לדעתי בן גביר מבין את השינויים שהעולם עובר כעת (מלחמות השכר) בעוד סמוטריץ עדיין נגרר אחרי האידיאולוגיה של לפני 10 שנים (אגב התייעצתי על כך אם איש עסקים צעיר ומבטיח - הבן שלי שמכיר את הנושא היטב).
אני לא מסכים בנוסף לנושא הכלכלי בעיקר עם הנושא הבטחוני. צבא קבע ושירות חובה של חודש במצב הבטחוני שלנו הם לדעתי חסר אחריות מוחלט.
הנה הסרטון שממנו החל השיחה: https://www.youtube.com/watch?v=6CPDx69jzHg&t=60s
תודה על התשובה. אתאמץ להתייחס לנקודות שהעלית לפי הסדר. *מספר מילים אחרי שסיימתי לכתוב מאוחר בלילה: אני מצטט פה את הרמב"ם מספר פעמים באופן מלא בשביל קוראים פוטנציאלים לא דתיים, אני לחלוטין בטוח שאתה מכיר את המקורות יותר טוב ממני, ואין לי רצון להראות כאילו אני "יודע יותר ממך". לעיתים כתבתי בצורה קצת צינית ואולי מעט עוקצנית. אני לא רוצה שישמע מכך שאני לא מעריך אותך. ממש ההפך. לחלוטין יתכן שפספתי נקודה שהעלת, הדבר לא נעשה במכוון אם כן..
אשמח לשמוע אם לדעתך זו התנהלות ראויה למנהיג. כקינוח מה דעתך על ביקורו ב"בית הפתוח" בירושלים כאשר הוא מגיע עם כפפות (כאילו הוא מפחד להידבק)? זה קרה ב2006 - אז היה בן 30. נכון, זה לא מעשה חריף כמו הקודם שריפררתי אליו. אבל זה עדין מעיד על התנהלות מגעילה וילדותית בבגרותו.
אציין גם שמדבריך לא ברור מה הן גבולות הגזרה הראויים של הפופוליזם. אילו היה פוליטיקאי הולך עם תמונה ערומה של בחורה ברחוב מתוך מניעים פופוליסטיים, ונגיד גם שהוא היה מצליח לקבל יותר קולות בשל כך, האם לדעתך זה הופך את הפעולה ללגיטימית או ראויה? זה מה שהעם רוצה לראות הרי. האם זו התנהלות שמעידה על תחכום ותבונה? (אציין שלדעתי ההתנהלות המתועדת בעימות של בין גביר ונכדתו של רבין לא פחות חמורה).
בנוסף, אני חולק עליך בנוגע למידותיו של בן גביר. לא אמרתי דבר על גאוותו ולכן אתייחס לגסות הרוח שלו. לי דווקא נראה יותר סביר לאמר שהתנהלותו הבוטה והוולגרית החוזרת והנשנית של בן השרישה בו יפה מאוד גסות רוח – לא מבחינת זה שהוא משתמש במילים גסות. גם אריסטו וגם הרמב"ם בעקבותיו תפסו שהדרך להשפיע על מידות האופי היא על ידי עשייה וחזרה ושילוש במעשים:
הלכות דעות א' יב': “וכיצד ירגיל אדם עצמו בדעות אלו עד שייקבעו בו--יעשה וישנה וישלש במעשים שעושה על פי הדעות האמצעייות, ויחזור בהן תמיד, עד שיהיו מעשיהן קלים עליו ולא יהיה בהם טורח, וייקבעו הדעות בנפשו”.
Nicomachean Ethics, Book II, Chapter 1: "But virtues are acquired by exercising them first, just as happens with practical skills. For the things we must learn before we can perform them well, we learn by performing them.
People become builders by building, and musicians by playing musical instruments. In the same way, we become just by performing just actions, temperate by performing temperate actions, and courageous by performing courageous actions."
במקרה של בן גביר, קשה לי להאמין שהתנהלות (אפילו מחושבת) ארוכת שנים שבה הוא פעם אחר פעם נכנס לעימותים בצורה פרובוקטיבית לא משפיעות על הנפש שלו. שוב, דווקא יותר סביר שהחזרה הזו מקנה לו בדיוק את המידות הרעות הללו. וזאת דווקא בשל, בין היתר, הניסיון שלו להשיג פופולריות וההרגל שעשה לעצמו משימוש במידות הללו בעקבות כך. כלומר, לדעתי לשיטת הרמב"ם ואריסטו יותר סביר שעם השנים בן גביר נהפך לרב אומן בחוצפה, אי מסוגלות לחוות בושה וחשיבה אימפולסיבית. בהמשך דבריך (בנקודה 2) אתה כותב:
" בן גביר היה נער כאשר הוא התלהב מברוך גולדשטיין - מאז הוא התמתמן - יש הרבה נערים שיש להם עמדות קיצוניות וחסרות עומק - רובם מתבגרים - לא כל אדם מבוגר צריך להגיד במפורש שהוא טעה, גם כאשר הוא פועל היום אחרת וברור לכל שהגזים כצעיר - זה דרישה שלפעמים היא לא במקום." העובדה שהוא חשב את מה שחשב בצעירותו ואף היה מוכן להתנהל בבוטות בצעירותו מעידה, לדעתי, חזק כרעם שהמידות הלא בינוניות שלו כיום נכחו עוד מצעירותו, בין שהן שלו "מתחילת ברייתו, לפי טבע גופו", ובין "שלמד אותן מאחרים". הרי עובדה שלא כל פוליטיקאי מוצלח מתנהג כמוהו (בצעירותו ובבגרותו), למרות שכל פוליטיקאי מוצלח רוצה ומשיג קולות. (הציטוטים מהלכות דעות א' ד').
" לדעתי יש לו גם אידיאולוגיה נכונה - לפחות באופן מעשית -על תפיסת האל שלו אינני יודע דבר וזה פחות העניין. הוא מגדיר את האויב כאויב וגם מסוגל לדחוף את המערכת הפוליטית כולה ואת המשרדים שלו בפרט לאותו כיוון. ב. לא ראיתי את הסרטון ולכן אני לא ממש יודע על מה מדובר. פוליטקאי זה מקצוע ופעיל ציבורי מילדותו לא יכול להיות פילוסוף או תלמיד חכם עצום - הוא מתייעץ רבות על תלמידי חכמים (הרב דב ליאור - אחד מגדולי הדור של דורנו) וזה לדעתי היחס הראוי במדינה דמוקרטית בין פוליטיקה לחכמה." אני מוכן לקבל שלא חובה לצפות ממנהיג של עם ישראל להיות תלמיד חכם ושניתן "להסתפק" בהתייעצות שלו עם רבנים. עם זאת, כשמדובר בראש ממשלה או שר בעל אחריות בתחומים הרגישים ביותר (נגיד שר הכלכלה או שר הביטחון או שר לביטחון לאומי) אין מקום לבורות. עליו להיות בעל השכלה כללית ועם דעות ראויות בכל הנושאים שקשורים לניהול מדיני. אישית, אופתע לטובה אם אגלה שבן גביר התעמק בתחום כלשהו פרט למשפטים. איני מזלזל במשפטים, אבל זה תחום אחד מיני רבים שעל אדם כמוהו שיכול להיות ראש ממשלה בעתיד להכיר היטב. לכן אינטלקטואלית אחזור שוב על נקודתי שפייגלין עדיף על בן גביר (ולדעתי גם סמוטריץ'). פייגלין לכל הפחות חשב לעומק על מה שהוא אומר ומגיע עם אידיאולוגיה כלכלית ומדינית (שוק חופשי וליברטריאניות), שהוכיחה את עצמה בעבר. בנוסף, למרות מה שהבן שלך אמר – ואני מקווה שיצליח כאיש עסקים – לדעתי עדיף לסמוך על העמדה הרשמית של בנק ישראל שמצדדת בכלכלת שוק חופשי שמעודדת תחרות בין לאומית. להלן ציטוט של נגיד בנק ישראל אמיר ירון ב6.7.2026: "... על רקע זאת, הצעדים שעליהם הכריז משרד האוצר, התואמים את המלצות בנק ישראל, אמורים לסייע לחברות, בטווח הקצר ובאופן ממוקד, בתהליך ההתאמה לסביבת המחירים המשתנה ולתמוך בהמשך פעילותן והשקעותיהן בישראל. בטווח הארוך, שמירה על התחרותיות תמשיך להישען בעיקר על גידול בפריון, חדשנות ויכולת ההתאמה של המגזר העסקי לתנאי השוק המשתנים. במקביל, פתיחת המשק לתחרות, לרבות באמצעות הפחתת חסמי יבוא, היא צעד שעשוי גם לתמוך בצמצום העודף בחשבון הסחורות והשירותים ולמתן כוחות לייסוף השקל." קישור למקור - https://www.boi.org.il/98307?culture=he לשיטתך, נראה שבן גביר סומך יותר על דעתו הכלכלית שלו מאשר על דעת המומחים בתחום. האם זה באמת מעיד על התנהלות נבונה של מנהיג? יתכן שבן גביר גאון כלכלי ואיני מודע לכך. אבל עד שזה יוכח לי בצורה רצינית אני חושב שהדבר הסביר יותר הוא לסמוך על אנשי מקצוע רציניים. כנקודת צד אוסיף שהעובדה שבן גביר הולך בעמדותיו הכלכליות נגד המלצותיהם של בנק ישראל, לדעתי, רק אמורה לחזק את המחשבה שהוא מתנהל בחוסר אחריות ותבונה בסיסיים (או ששוב עלי להאמין שהוא גאון כלכלי נסתר – מה שפחות סביר) ושעדיף אם כבר להצביע לסמוטריץ' (או שוב פייגלין). אולי שניהם פחות פופוליסטיים מבן גביר, אבל לפחות סמוטריץ' מנסה להתנהל באחריות ולהקשיב לעצות של נגיד בנק ישראל שבעצמו תומך בכלכלת שוק חופשי (אותה פייגלין גם רוצה לקדם). אגב, בתנאי שבן גביר לא גאון כלכלי, אני אפילו חושב שסביר להסיק מהתנהלות לא אחראית כזו שהוא תופס מעצמו יתר על המידה. (גאוותנות לא עלינו?). לגבי אמירתו של פייגלין על שירות חובה של חודש אני מסכים איתך לחלוטין, אבל לי נראה שאין שום סיכוי בזמן הקרוב שהוא יוכל (או ינסה) לקדם מדיניות כזו. על כן נראה לי יותר סביר לא לחשוש מכך עכשיו. כמכלול עמדותיו של פייגלין עדיפות על של בן גביר לדעתי.
מהסרטון שהעלת לדעתך בן גביר מזהה נכון את האיום הביטחוני מצד הערבים ומוכן לנקוט צעדים מתאימים (עידוד הגירה ניעור המערכת חימוש האזרחים וכן הלאה..). אני לאו דווקא חולק עליך. אבל אני חושב שהנזק הרוחני שיגרם אם בן גביר יקבל את המושכות הוא חמור מאוד גם. סליחה על האורך.
בטעות כתבתי לא נכון את המקורות ברמב"ם מהלכות דעות - הנה התיקונים:
אנסה לענות בקצרה (כמובן שאין כל בעיה על הטון העוקצני - זה טבעו של וויכוחים פוליטיים). אתחיל מן הסוף. ממה שאתה כותב אני מניח גם שתצביע למי שהוא מצוין - פייגליון או סמטריץ - לדעתי הם אנשים רואיים מאוד והבעיה היחידה איתם שהם מדברים לקהל יעד מאוד מצומצם - זה הסיבה שלדעתי בן גביר יותר מוצלח הוא מקדם אידיאולוגיה דומה בצורה אפקיטיבית יותר - וכמו שאומר אריסטו בתחילת האתיקה א - כאשר עוסקים באתיקה (וגם בפוליטיקה שהאתיקה היא הקדמה לה) הנושא החשוב ביותר הוא הצלחה מעשית. האמת היא נצחית אך הפעולות שלנו משנות את המציאות וחייהם של אנשים - זה לדעתי לב הוויכוח בינינו. בפוליטיקה עדיף להיות חכם ומוצלח מאשר צודק - לדעתי בן גביר הבין את זה היטב ובנה בצורה מחושבת תדמית המביאה להצלחתו. כעת אתייחס לנקודות בסדרם:
בנוגע לגסות רוח בעיקר נגדל הנכדה של רבין וגם נגד להט"ב. צריך להבין לדעתי שמה שבן גביר עשה (אני אישית כמובן לא הייתי מסוגל לעשות את זה) הוא לדעתי תגובה ראויה לניסיון של השמאל הפרוגרסיבי להוציא דעות מן השיח הליגיטמי ולהשתיק אותם ללא צורך בוויכוח. למשל אי אפשר להתנגד להסכמי אוסלו מכוון שרצחו את רבין (אגב לדעתי הוא לא היה רשע מכוון שאין לי כל ספק שכוונותיו היו טובות כל חייו - לדעתי הוא היה טועה מאוד ומזיק מאוד - אך ממש לא רשע). אותו דבר אם להט"ב שמנסים להשתיק כל ביקורת עליהם. אפשר דווקא ללמוד מן הלהט"ב איך משנים נורמה ומוסכמה חברתית - על ידי פעולות קיצוניות. הפרוגרסיבים הראשונים בסוף שנות 1960 ושנות 1970 שינו את הנורמות המשפחתיות במערב באמצעות מסיבות שהן למעשה היו אורגיות ענק (וודסטוק). הלהט"ב הלכו והולכים באותו כיוון כאשר הם מארגני מצעדי גאווה שהם דומים למופע ענק בלבוש מינימלי. אפשר לא לאוהב את זה - אך לעבוד בצורה אחרת זה דומה למי שהוא שהיה מעדיף להילחם בחרבות במקום בנשק חם מכוון שזה אצילי וגברי יותר - היו רבים כאלו וכולם מתו. הפופוליזים הוא הכרח המציאות הנובע מטבעו של ההמון. לדעתי בן גביר מבין את זה היטב והוא דווקא אדם חכם ונבון שמשחק מצוין במשחק - יתכן שלא - אך בכל מקרה הוא שליח נאמן שמקדם בצורה נכונה את הערכים האמיתיי ם (בן אם הגיע אליהם לבד בן אם הוא למד אותם מאחרים). לבסוף לנקודה זו - כל המקומות שציטט הם בהחלט נכונים לגבי אתיקה - יש הבדל בין אתיקה לפוליטיקה (על כך מורה נבוכים חלק א פרק נד) הפוליטיקאי נוהב בצורה שאם אדם אחר היה נוהג כמוהו (הורג אנשים) זה לא היה מסורי - אך איש ציבור צריך לעשות המטב כדי להועיל לעם ואם הוא מסוגל לעשות את זה בצורה מוסרית עדיף - אך אם לא הוא צריך לעשות מה שנכון (בנושא הזה לדעתי הרמב"ם הקדים את המקיאוולי ובהחלט יתכן שהשפיע עליו). כל הדוגמאות שהבאת הן מן החיים הציבוריים שלו ולכן לדעתי הן בהחלט הצגה לצורכים נכונים - מבחינת מוסר אישי בן גביר הוא דווקא מופת ודוגמא אישית. הוא גדל משפחה לא קטנה, טרם מזמנו חינם לאנשים מסיבות ערכיות, חי בצניעות די בחזית על הנושא הזה: https://www.academia.edu/14111173/The_ideal_leaders_rise_above_character_in_the_thought_of_Machiavelli_and_Maimonides
לדעתי יחסית לפוליטיקאי לבן גביר יש הוכחות בהחלט טובות להשכלה (תואר ראשון במשפטים). הוא גם הראה ביקורתיות מאוד גדולה כאשר החל בחזרה בתשובה בגיל צעיר (12 על פי הוויקיפדיה - אני חזרתי בתשובה בגיל 14). בניגוד לפוליטיקאים אחרים (כולל נתניהו) הוא לא גדל בקרב האליטה מה שהופך את השגיו למרשימים יותר. לדעתי יש סדר עדיפות לפוליטיקאי: א. להחזיק את הערכים הנכונים. ב. להיות מסוגל לבצע אותם שזה מתחלק לשני שלבים בסדר כרונולוגי I יכולת להיבחר. II יכולת לתקפד טוב לאחר שנבחר. כמובן שעדיף שהפוליטיקאי יהיה גם גאון, פילוסוף ובקיא בכל תחום - לדעתי בסדר הנכון - בן גביר הוא הפוליטיקאי הנכון. אי אפשר להיות בקיא בכל דבר אך אפשר בהחלט להיות ביקורתי - להקשיב לכולם ולגבש דעה. להחזיק בדעה הרוב (כולל רוב המומחים הנוכחים - זה קל מאוד - לא בהכרח לא נכון - אך ממש לא מקורי. בנושא הכלכלי. לעניות דעתי בן גביר (בניגוד למומחים של בנק ישראל) הבין שהעולם נע במהירות למסי מגן ולאומיות ושהעידן הגובלי באמצע לקרוס מול עיננו - פייגלין וסמוטריץ מחזיקים בעמדות הישנות שעדיין הרוב דוגל בהם. כאמור לדעתי הנושא הכלכלי - על כל חשיבותו הוא בהחלט משני. אענה על הנושא השלישי בהמשך (אני עם הנכדה שלי וכעת נגמר לה הסבלנות).
בנוגע להדרת שמה של ישראל בעולם. אני מסכים איתך שצריך הן מבחינה מעשית (השפעה על קיומה של המדינה) והן מבחינה אמיתית (הפצת האור בקרב הגויים) שראש ממשלת ישראל יהיה בעל יכולת השפעה - לפחות על הידידים העכשווים והפיתנציאלים שלנו. לדעתי גם בנושא הזה בן גביר המתאים ביותר. אנשים אנשטימיים ממש (פדרו סאנשז בספרד או ממדני ואל סייד בארצות הברית או משלאנשון בצפרת) או שכרתו ברית אם האסלאם מסיבות מעשיות (מקרון בצרפת) תמיד ישנאו אותנו. השאלה היא איך להגיע לאנשים אחרים. לדעתי אי אפשר להגיד שההמון תומכי ישראל (ובהחלט יש כזה!!) מתעב את בן גביר בגלל הסגנון - למעשה בן גביר הוא הגרסה הישראלית של הימין החדש באירופה ובאמריקה. תומכיהם של מיילא הארגטנאי, לה פן הצרפתי הווקס הספרדי ובטח טרמפ אוהבים את הסגנון של בן גביר - זה עובדה פשוטה גם המנהיגים שלהם הם בעלה אותו סגנון. מה אם הימים הדתי המשכיל העולמי - לדעתי רובם יכולים להגיע למסכנה כמוני שבן גביר משחק את המשחק - אלא שלא כדי ששר החינוך או החוץ יסבירו להם. בכל מקרה לגבי ההמון בן גביר עושה עבודה טובה גם בחו"ל ומתקרב לידידים מבלי להתבזות בניסיון - שכלשונו ידועה מראש להיות ידידים של אויבים אנטישמיים (כמו שלפיד עשה על חשבון היחסים עם ידידיים אידיאולוגים אמיתיים). על הנושא הזה: https://www.youtube.com/watch?v=IDHkaBdmm5Q&t=933s
אסיים באמירה העובדתית שכמות האנשים בעולם שמתעבים את בן גביר ואוהבים את סמוטריץ ופייגלין היא מאוד נמוכה (כנראה שגריר ארצות הברית בארץ הוא אחד הבודדים).
אוסיף נקודה שכנראה לא היית מספיק ברורה: לדעתי בן גביר עושה את ההצגה הנכונה כדי להשפיע על החברה - הוא עושה את זה כאיש ציבור. ההבדל הגדול בינו לבין טרמפ הוא שבמישור האישי הוא אישר מוסרי מאוד וערכי ביותר. כך אפשר לראות מנהיג אמיתי - אדם שעושה את מה שצריך לעשות במישור הציבורי (מורה נבוכים חלק א פרק נד) אך מצד שני הוא אדם מוסרי בביתו כמצופה מאחד האזרחים ולא משתמש בכוחו כדי להשיג נשים, כסף.... (מורה נבוכים חלק ב פרק מ).
תודה על התשובה, לצערי אין לי הרבה זמן לענות אבל אנסה להתייחס לנקודות המרכזיות.
"בנוגע לגסות רוח בעיקר נגדל הנכדה של רבין וגם נגד להט"ב. צריך להבין לדעתי שמה שבן גביר עשה (אני אישית כמובן לא הייתי מסוגל לעשות את זה) הוא לדעתי תגובה ראויה לניסיון של השמאל הפרוגרסיבי להוציא דעות מן השיח הליגיטמי ולהשתיק אותם ללא צורך בוויכוח. למשל אי אפשר להתנגד להסכמי אוסלו מכוון שרצחו את רבין (אגב לדעתי הוא לא היה רשע מכוון שאין לי כל ספק שכוונותיו היו טובות כל חייו - לדעתי הוא היה טועה מאוד ומזיק מאוד - אך ממש לא רשע). אותו דבר אם להט"ב שמנסים להשתיק כל ביקורת עליהם. אפשר דווקא ללמוד מן הלהט"ב איך משנים נורמה ומוסכמה חברתית - על ידי פעולות קיצוניות. הפרוגרסיבים הראשונים בסוף שנות 1960 ושנות 1970 שינו את הנורמות המשפחתיות במערב באמצעות מסיבות שהן למעשה היו אורגיות ענק (וודסטוק)." אני מבין את הנקודה שלך, אבל לא ברור לי היכן אתה שם את הגבול, ובכלל אם קיים גבול לשיטתך. כמובן שבתנאים מסויימים צריך לפעול בצורה קיצונית על מנת לתקן עוול חברתי פוליטי או מוסרי. אבל אני עדין לא מבין למה אתה חושב שאופן הפעולה הספציפי של בן גביר היה נצרך. אחזור על השאלה שלי מהפעם הקודמת – האם לדעתך קיים גבול לפופוליזם? מה למשל בנוגע למקרה ההיפותטי שהבאתי של פוליטיקאי שהולך עם תמונה של בחורה ערומה ברחוב כדי להביא קולות? בנוסף, בהקשר לדוגמאות של הלהט"ב וכו', לי נראה שהיום קיימת תנועה פוליטית ומוסרית חזקה לכיוונים שמרנים יותר כשהכוחות שמניעים אותה מגיעים פחות מפעולות 'מעוותות' של מידה כנגד מידה כמו של בן גביר עם נכדתו של רבין (כביכול ריאליזם פוליטי או מוסרי) ויותר מתוך שיח חופשי פעיל וחריף שתוקף את העמדות שאותם אנשי שמאל רדיקליים תופסים. למשל, אנשים קונסטנטין קיסין באגליה, או ג'ורדן פיטרסון בקנדה וארה"ב השפיעו רבות על דעת הקהל המקומית שלהם לכיוון הימני יותר (או המתון יותר לפחות) של המפה הפוליטית והמוסרית. וזאת כאשר הם לא פועלו כמו בן גביר. בעצם כך נראה, לדעתי, שניתן (עקרונית) להילחם בתנועות הלהט"ב והשמאל הרדיקליות בעולם ולהשפיע על דעת הקהל הרחב באצילות. – אציין שבמקרה של קונסטינין קיסין חלק נכבד מהתרעומת שלהם על הממשלה היא מצב המהגרים, שמולו יתכן מאוד שהבריטים ידרשו לפעולה קיצונית כדי להתגבר על בעיית המהגרים הבלתי חוקיים. אבל לדעתי הנקודה עדין עומדת, והיא שניתן חד משמעית להשפיע על דעת קהל ולשמור על צלם האנוש שלנו. במילים אחרות, אין סיבה להפוך לבהמה כדי להתמודד עם בהמות. כתבת גם: " לבסוף לנקודה זו - כל המקומות שציטט הם בהחלט נכונים לגבי אתיקה - יש הבדל בין אתיקה לפוליטיקה (על כך מורה נבוכים חלק א פרק נד) הפוליטיקאי נוהב בצורה שאם אדם אחר היה נוהג כמוהו (הורג אנשים) זה לא היה מסורי - אך איש ציבור צריך לעשות המטב כדי להועיל לעם ואם הוא מסוגל לעשות את זה בצורה מוסרית עדיף - אך אם לא הוא צריך לעשות מה שנכון (בנושא הזה לדעתי הרמב"ם הקדים את המקיאוולי ובהחלט יתכן שהשפיע עליו). כל הדוגמאות שהבאת הן מן החיים הציבוריים שלו ולכן לדעתי הן בהחלט הצגה לצורכים נכונים - מבחינת מוסר אישי בן גביר הוא דווקא מופת ודוגמא אישית. הוא גדל משפחה לא קטנה, טרם מזמנו חינם לאנשים מסיבות ערכיות, חי בצניעות" אציין שאכן שינית את דעתי לגבי הסבירות שמידותיו האישיות של בן גביר הן רעות. הפרשנות שלך של הרמב"ם במורה נבוכים ב' מ"ד ממש מעניינת ואני צריך לחשוב עליה. בנוסף, התחברתי לניתוח שלך על ההבדל בין טרמפ לבן גביר. אבל עדין יפתיע אותי מאוד אם כל התדמית הציבורית שלו היא למעשה 'פעולה מחושבת' שאינה מעידה כלל על תכונות האופי שלו. אבל, לשם הדיון, גם אם מידותיו טובות, לדעתי עדין ישנן בעיות לא פשוטות עם עמדתך. א) לא יצא לי להקיף מידי את מקיאוולי, אבל ממה שיצא לי לקרוא משתמע שמקיאוולי התיר למנהיגים לפעול בצורה קיצונית או אלימה על מנת להוביל בסופו של דבר למציאות פוליטית יציבה ובטוחה. אבל, לי נראה שבדיוק אותה תדמית שבן גביר יצר לעצמו, עלולה להוביל לחוסר יציבות אדירה בקרב החברה הישראלית בתנאי שיהיה ראש ממשלה, מה שנראה סביר יותר ויותר עם הזמן. לא מופרך שמציאות בה בן גביר נבחר לראשות הממשלה תוביל למלחמת אחים (או במינימום להצהרה מצד תל אביב וחבריה שהן מתנתקות מההסכם החברתי והמדיני עם שאר העם ויוצרות ישות עצמאית נפרדת). גם אם יש 20% שהעתיד הזה יתממש לא ברור לי שמקיאוולי או הרמב"ם היו ממליצים להגיע אליה.
במאמר שקישרת אליו אתה כותב: According to Machiavelli, although the ideal leader has to, for the most part, act with good character, at least in order to portray himself as a good person, he still must be ready to act with negative character when needed.
אבל נראה שבן גביר הצליח לבנות לעצמו תדמית רעה מאוד בקרב השמאל במדינה. מספיק רעה כדי, לדעתי, לגרור אותנו פוטנציאלית לממלכת יהודה וממלכת ישראל.
ב) במאמר שלך אתה כותב: The goal of political life for the ideal leader according to Maimonides is to improve the opinions of his people. The success of the political life of the leader is essential in order to achieve his philosophical-educational goals. According to the medieval philosopher, the final aim of overcoming the tendency to do good or bad and the capacity of the ideal leader to exploit the two character traits is to improve the opinions of his people. שוב, כאן חוזרת השאלה התגובה הראשונית שלי לגבי בן גביר. גם אם נתכחש לאומות העולם – האם לדעתך בן גביר יקרב אותנו לחזון של הרמב"ם בתוך עם ישראל? לדעתי ממש לא, ולא מעט בגלל התדמית אותה יצר לעצמו, בלא קשר לתדמית שלו כ"מנהיג דתי" פוטנציאלי. שגם היא לדעתי רק תרחיק אותנו מהחזון הזה. בעיקר בשל גרימת ריחוק בין החלק החילוני במדינה לחלק הדתי. בעצם, גם אם בן גביר התעלה על המוסר הרגיל, אני טוען שצורת החשיבה שלו עצמה היא פגומה. הוא בסבירות גבוה לדעתי, עלול לגרור את עם ישראל לאסון פנימי – אם הוא יתממש בריחוק בין החלקים השונים בעם ובין אם הוא יתממש בריחוק העם מהדעות הנכונות (מה שלדעתי לא מופרך אפילו בקרב חלקים מהציבור הדתי). נקודה אחרונה: הסיבה שאני מעדיף את סמוטריץ' או פייגלין על בן גביר למרות שהעולם שונא אותם גם היא בעיקר כי לדעתי הם יהיו "בריאים" יותר לאחדות העם. סליחה אם פספסתי משהו, שוב מסיים מאוחר בלילה..
אגב, עכשיו ראיתי סרטון נוסף שקשה לי להתייחס אליו כ"מחשבה מחושבת" מצד אשתו של בן גביר ולדעתי לא מופרך שניתן להסיק ממנו שבן גביר ואשתו לא לגמרי "חושבים ישר". להלן קישור: https://www.youtube.com/shorts/wlPKmc6z4L4 בסרטון נראה שאשתו של בן גביר הכינה לו עוגת יומולדת בצורת חבל תליה. יתכן שיש להם קשר מצויין, אבל לדעתי סביר יותר שדבר זה מעיד על התנהלות ילדותית ולא על התנהלות בוגרת של בני הזוג - פרטית וגם פוליטית (הרי הסרטון צולם). בנוסף - לא יודע עד כמה אתה מאמין לעיתון הארץ אז קח בערבון מוגבל, אבל הנה עוד קישור שמתאר איך בן גביר חילק מחזיקי מפתחות בצורת אקדח לתלמידי תיכון בליך.
הוא לא בן 16 עכשיו. לדעתי זאת פשוט התנהלות חסרת אחריות ושיקול דעת (אם היא נכונה). מצאתי את הקישורים בטור של הרב מיכאל אברהם: https://mikyab.net/posts/199978/
אנסה לענות על הדברים החדשים מבלי לחזור על מה שאמרתי קודם:
אשמח לנהל איתך כאן דיון פילוסופי מעמיק ובתקווה ענייני לגבי הבחירה שלך, שאותי מעט מפתיעה, אבל יתכן שהתרכזתי יותר בפן הפילוסופי של עבודתך ופחות בפוליטי. אתחיל קודם מהזווית הפילוסופית מחיבורך לתורת הרמב"ם. אציין שחלק מהנקודות שאעלה הן יותר "אינטואיציות שמגיעות ממפגש עם תורתו" ואשמח שתתקן אותי אם הרושם שקיבלתי הוא שגוי לדעתך: א) לדעתי, בן גביר רחוק מאוד מלהיות בדרך האמצע של אריסטו והרמב"ם בהרבה מאוד מידות. הוא נוטה לכעס ואינו שולט בעצמו (אקרסיה). הוא אימפולסיבי וגס רוח. ובנוסף, אף על פי שאינו טיפש, קשה לי לראות בו כ"אדם נבון" שיש לו nous או practical wisdom גדול מידי. בעצם, בן גביר רחוק מאוד מלהיות אדם "ראוי". לדעתי הרמב"ם לא היה תומך במידות כאלו אצל מנהיג - בפרט כשהן כאלו גלויות וגסות. ב) עכשיו כמובן שאפשר להקשות ולאמר ששאר הפוליטיקאים גם "אינם ראויים". ואכן ככל הנראה רבים מהפוליטיקאים הם זאבים עם חליפה - מאקיאוולים שרק חותרים לכבוד ויהיו מוכנים לדרוס כל אדם שעומד בדרכם. אבל, ולדעתי זה אבל חשוב, ישנה השפעה אדירה לאופן התנהלותו של מנהיג על העם, ואם המנהיג יהיה אדם שמקרין "טראמפיות" (גם אם במקרה שלנו זה לא יהיה שהוא יגיד אמירות שובניסטיות גסות ושיהיה ידוע ששכב עם כוכבית פורנו -- בין היתר), אתה באמת חושב שהמידות של העם לא יתדרדרו? גם כאן יפתיע אותי אם הרמב"ם חושב אחרת. (+ גם מהזווית הפילוסופית שאתה מקדם ברמב"ם לפיה כל מטרת התורה הינה רק לקדם חברה בריאה קשה לי להבין איך זה מסתדר..) ג) לדעתי בן גביר גורם לחילול השם אדיר גם בתוך ישראל וגם בחו"ל. למיטב ידיעתי, הוא לא תלמיד חכם, וגם לא בעל תפיסות אמוניות מרשימות מידי - למשל בסרטון שחנוך דאום עשה איתו הוא הסתבך כשהבחורה הלסבית שם התקילה אותו על לשון הרע ומה מגדיר יהודי. שוב, הוא לא טיפש. גם טראמפ ממש לא טיפש. אבל אני לא מתרשם מידי מתפיסותיו הדתיות של טראמפ. והבעיה פה היא שבן גביר נתפס, בין היתר, כמייצג של אדם דתי. וכשרואים ( יהודים ולא יהודים) שהוא האדם שמייצג את ה"עם הנבחר", זה גורם לנזק תדמיתי עצום ליהדות. וגם כאן אני לא רואה איך הרמב"ם היה חושב לצדד במציאות כזו.
עד כאן קושיות של virtue ethics. עכשיו שאלות כלליות:
זהו, מחילה על האורך, וסליחה אם יצא לי טון מעט ציני. אני מאוד מעריך את העבודה שלך האופן כללי! ואני שמח מאוד שאתה מפיץ את תורתו של הרמב"ם!
אנסה לענות על הדברים לפי הסדר ובקצרה:
מבחינת מידותית של בן גביר לדעתי אתה לגמרי טועה. הוא אדם שמיצג קן פופוליסטי באופן מחושב כדי לקבל קולות ובכך להיות מסוגל להשפיע בכיוון הנכון לפי העמדות שלו (שלדעתי צודקות) זה אחד היתורנות הגדולים שלו על סמוטריץ שלא מסוגל למשוך קולות מעבר לציבור די קטן. לדעתי לדעת להיות פופולרי זה יתרון ולא מגרעת - בטח מצדו של פוליטיקאים - אך זה ללא ספק דורש מידה של פופוליזים. אוסיף שבן גביר נגיש מאוד לאזרחים - אני יודע מאשים קרובים אלי שהוא משקיע מזמנו היקר כדי לפגוש כל אחד ומנסה לעזור לרבים. לא כך נוהג אדם גאוותם ומלא בעצמו - לכן לדעתי הפוזה של הפופיליסטית היא תחפושת מחושבת, נבונה וגם מצליחה. אני לא מבין למה אתה אומר שהוא גס רוח - אני לא מכיר אף התבטות שלו שמתמש במילים גסות והוא גם יחסית לפוליטיקאי מאוד מחושב - לכן אני חושב שגם בכך אתה טועה. לדעתי יש לו גם אידיאולוגיה נכונה - לפחות באופן מעשית - על תפיסת האל שלו אינני יודע דבר וזה פחות העניין. הוא מגדיר את האויב כאויב וגם מסוגל לדחוף את המערכת הפוליטית כולה ואת המשרדים שלו בפרט לאותו כיוון. ב. לא ראיתי את הסרטון ולכן אני לא ממש יודע על מה מדובר. פוליטקאי זה מקצוע ופעיל ציבורי מילדותו לא יכול להיות פילוסוף או תלמיד חכם עצום - הוא מתייעץ רבות על תלמידי חכמים (הרב דב ליאור - אחד מגדולי הדור של דורנו) וזה לדעתי היחס הראוי במדינה דמוקרטית בין פוליטיקה לחכמה. לדעתי הוא אכן מביא תחמושת לשונאי ישראל אך זה מה שצריך לעשות כדי להיות ביחסים טובים עם אוהבי ישראל בארץ ובגולה. ברור שכל פוליטיקאי יש לו אויבים אך להגיד שבשל כך אסור לדתיים להיות פוליטיקאים ואם כן רק פרווה וחסרי שיניים זה דרשה שמהותה מניעת מן הערכים הדתיים להשפיע על המדינה.
אני כמובן חושב שלהרוג ערבים ללא הבחנה זה לא נכון מוסרית, דתית ואף מזיק הרבה יותר ממה שזה מועיל. מצד שני המנהג הגרועה של רבים להשקיע זמן ומאמץ יתר בביקורת על יהודים שנלחמים יותר מדי עם הערבים במקום במחלמה עם האובים הוא אחד הבעיות הגדולות של היהודים בארץ ואף של חוגים רבים בימין. בן גביר היה נער כאשר הוא התלהב מברוך גולדשטיין - מאז הוא התמתמן - יש הרבה נערים שיש להם עמדות קיצוניות וחסרות עומק - רובם מתבגרים - לא כל אדם מבוגר צריך להגיד במפורש שהוא טעה, גם כאשר הוא פועל היום אחרת וברור לכל שהגזים כצעיר - זה דרישה שלפעמים היא לא במקום.
לעניות דעתי בן גביר הצליח לנער את המערכות יותר מכל שר אחר במשרד שלו (משטרה ושב"ס). בניגוד לכך סמוטריץ חולק עם פקידי האוצר תפיסת עולם כלכלית משותפת (קפיטליסטית מאוד ובעד שוק חופשי שאני לא מסכים אתה). היתרון הגדול של בן גביר הוא אכן היכולת שלו להיות ראשר ממשלה או שר הרבה יותר בכיר. כמובן שאי אפשר לדעת אך להבנתי הוא הראה בארבע השנים האחרונות יכולת יותר טובה מכל שר אחר בימין להחליף את ביבי - הן מבחינה ערכית והן מבחינת יכולת הביצוע.
בתחום הכלכלי ההבדל הגדול ביניהם הוא בשאלה מרכזית מאוד: הגנה על היצור המקומי או שוק חופשי כלל עולמי. בנושא הזה לדעתי בן גביר מבין את השינויים שהעולם עובר כעת (מלחמות השכר) בעוד סמוטריץ עדיין נגרר אחרי האידיאולוגיה של לפני 10 שנים (אגב התייעצתי על כך אם איש עסקים צעיר ומבטיח - הבן שלי שמכיר את הנושא היטב).
אני לא מסכים בנוסף לנושא הכלכלי בעיקר עם הנושא הבטחוני. צבא קבע ושירות חובה של חודש במצב הבטחוני שלנו הם לדעתי חסר אחריות מוחלט.
הנה הסרטון שממנו החל השיחה: https://www.youtube.com/watch?v=6CPDx69jzHg&t=60s
תודה על התשובה. אתאמץ להתייחס לנקודות שהעלית לפי הסדר. *מספר מילים אחרי שסיימתי לכתוב מאוחר בלילה: אני מצטט פה את הרמב"ם מספר פעמים באופן מלא בשביל קוראים פוטנציאלים לא דתיים, אני לחלוטין בטוח שאתה מכיר את המקורות יותר טוב ממני, ואין לי רצון להראות כאילו אני "יודע יותר ממך". לעיתים כתבתי בצורה קצת צינית ואולי מעט עוקצנית. אני לא רוצה שישמע מכך שאני לא מעריך אותך. ממש ההפך. לחלוטין יתכן שפספתי נקודה שהעלת, הדבר לא נעשה במכוון אם כן..
אשמח לשמוע אם לדעתך זו התנהלות ראויה למנהיג. כקינוח מה דעתך על ביקורו ב"בית הפתוח" בירושלים כאשר הוא מגיע עם כפפות (כאילו הוא מפחד להידבק)? זה קרה ב2006 - אז היה בן 30. נכון, זה לא מעשה חריף כמו הקודם שריפררתי אליו. אבל זה עדין מעיד על התנהלות מגעילה וילדותית בבגרותו.
אציין גם שמדבריך לא ברור מה הן גבולות הגזרה הראויים של הפופוליזם. אילו היה פוליטיקאי הולך עם תמונה ערומה של בחורה ברחוב מתוך מניעים פופוליסטיים, ונגיד גם שהוא היה מצליח לקבל יותר קולות בשל כך, האם לדעתך זה הופך את הפעולה ללגיטימית או ראויה? זה מה שהעם רוצה לראות הרי. האם זו התנהלות שמעידה על תחכום ותבונה? (אציין שלדעתי ההתנהלות המתועדת בעימות של בין גביר ונכדתו של רבין לא פחות חמורה).
בנוסף, אני חולק עליך בנוגע למידותיו של בן גביר. לא אמרתי דבר על גאוותו ולכן אתייחס לגסות הרוח שלו. לי דווקא נראה יותר סביר לאמר שהתנהלותו הבוטה והוולגרית החוזרת והנשנית של בן השרישה בו יפה מאוד גסות רוח – לא מבחינת זה שהוא משתמש במילים גסות. גם אריסטו וגם הרמב"ם בעקבותיו תפסו שהדרך להשפיע על מידות האופי היא על ידי עשייה וחזרה ושילוש במעשים:
הלכות דעות א' יב': “וכיצד ירגיל אדם עצמו בדעות אלו עד שייקבעו בו--יעשה וישנה וישלש במעשים שעושה על פי הדעות האמצעייות, ויחזור בהן תמיד, עד שיהיו מעשיהן קלים עליו ולא יהיה בהם טורח, וייקבעו הדעות בנפשו”.
Nicomachean Ethics, Book II, Chapter 1: "But virtues are acquired by exercising them first, just as happens with practical skills. For the things we must learn before we can perform them well, we learn by performing them.
People become builders by building, and musicians by playing musical instruments. In the same way, we become just by performing just actions, temperate by performing temperate actions, and courageous by performing courageous actions."
במקרה של בן גביר, קשה לי להאמין שהתנהלות (אפילו מחושבת) ארוכת שנים שבה הוא פעם אחר פעם נכנס לעימותים בצורה פרובוקטיבית לא משפיעות על הנפש שלו. שוב, דווקא יותר סביר שהחזרה הזו מקנה לו בדיוק את המידות הרעות הללו. וזאת דווקא בשל, בין היתר, הניסיון שלו להשיג פופולריות וההרגל שעשה לעצמו משימוש במידות הללו בעקבות כך. כלומר, לדעתי לשיטת הרמב"ם ואריסטו יותר סביר שעם השנים בן גביר נהפך לרב אומן בחוצפה, אי מסוגלות לחוות בושה וחשיבה אימפולסיבית. בהמשך דבריך (בנקודה 2) אתה כותב:
" בן גביר היה נער כאשר הוא התלהב מברוך גולדשטיין - מאז הוא התמתמן - יש הרבה נערים שיש להם עמדות קיצוניות וחסרות עומק - רובם מתבגרים - לא כל אדם מבוגר צריך להגיד במפורש שהוא טעה, גם כאשר הוא פועל היום אחרת וברור לכל שהגזים כצעיר - זה דרישה שלפעמים היא לא במקום." העובדה שהוא חשב את מה שחשב בצעירותו ואף היה מוכן להתנהל בבוטות בצעירותו מעידה, לדעתי, חזק כרעם שהמידות הלא בינוניות שלו כיום נכחו עוד מצעירותו, בין שהן שלו "מתחילת ברייתו, לפי טבע גופו", ובין "שלמד אותן מאחרים". הרי עובדה שלא כל פוליטיקאי מוצלח מתנהג כמוהו (בצעירותו ובבגרותו), למרות שכל פוליטיקאי מוצלח רוצה ומשיג קולות. (הציטוטים מהלכות דעות א' ד').
" לדעתי יש לו גם אידיאולוגיה נכונה - לפחות באופן מעשית -על תפיסת האל שלו אינני יודע דבר וזה פחות העניין. הוא מגדיר את האויב כאויב וגם מסוגל לדחוף את המערכת הפוליטית כולה ואת המשרדים שלו בפרט לאותו כיוון. ב. לא ראיתי את הסרטון ולכן אני לא ממש יודע על מה מדובר. פוליטקאי זה מקצוע ופעיל ציבורי מילדותו לא יכול להיות פילוסוף או תלמיד חכם עצום - הוא מתייעץ רבות על תלמידי חכמים (הרב דב ליאור - אחד מגדולי הדור של דורנו) וזה לדעתי היחס הראוי במדינה דמוקרטית בין פוליטיקה לחכמה." אני מוכן לקבל שלא חובה לצפות ממנהיג של עם ישראל להיות תלמיד חכם ושניתן "להסתפק" בהתייעצות שלו עם רבנים. עם זאת, כשמדובר בראש ממשלה או שר בעל אחריות בתחומים הרגישים ביותר (נגיד שר הכלכלה או שר הביטחון או שר לביטחון לאומי) אין מקום לבורות. עליו להיות בעל השכלה כללית ועם דעות ראויות בכל הנושאים שקשורים לניהול מדיני. אישית, אופתע לטובה אם אגלה שבן גביר התעמק בתחום כלשהו פרט למשפטים. איני מזלזל במשפטים, אבל זה תחום אחד מיני רבים שעל אדם כמוהו שיכול להיות ראש ממשלה בעתיד להכיר היטב. לכן אינטלקטואלית אחזור שוב על נקודתי שפייגלין עדיף על בן גביר (ולדעתי גם סמוטריץ'). פייגלין לכל הפחות חשב לעומק על מה שהוא אומר ומגיע עם אידיאולוגיה כלכלית ומדינית (שוק חופשי וליברטריאניות), שהוכיחה את עצמה בעבר. בנוסף, למרות מה שהבן שלך אמר – ואני מקווה שיצליח כאיש עסקים – לדעתי עדיף לסמוך על העמדה הרשמית של בנק ישראל שמצדדת בכלכלת שוק חופשי שמעודדת תחרות בין לאומית. להלן ציטוט של נגיד בנק ישראל אמיר ירון ב6.7.2026: "... על רקע זאת, הצעדים שעליהם הכריז משרד האוצר, התואמים את המלצות בנק ישראל, אמורים לסייע לחברות, בטווח הקצר ובאופן ממוקד, בתהליך ההתאמה לסביבת המחירים המשתנה ולתמוך בהמשך פעילותן והשקעותיהן בישראל. בטווח הארוך, שמירה על התחרותיות תמשיך להישען בעיקר על גידול בפריון, חדשנות ויכולת ההתאמה של המגזר העסקי לתנאי השוק המשתנים. במקביל, פתיחת המשק לתחרות, לרבות באמצעות הפחתת חסמי יבוא, היא צעד שעשוי גם לתמוך בצמצום העודף בחשבון הסחורות והשירותים ולמתן כוחות לייסוף השקל." קישור למקור - https://www.boi.org.il/98307?culture=he לשיטתך, נראה שבן גביר סומך יותר על דעתו הכלכלית שלו מאשר על דעת המומחים בתחום. האם זה באמת מעיד על התנהלות נבונה של מנהיג? יתכן שבן גביר גאון כלכלי ואיני מודע לכך. אבל עד שזה יוכח לי בצורה רצינית אני חושב שהדבר הסביר יותר הוא לסמוך על אנשי מקצוע רציניים. כנקודת צד אוסיף שהעובדה שבן גביר הולך בעמדותיו הכלכליות נגד המלצותיהם של בנק ישראל, לדעתי, רק אמורה לחזק את המחשבה שהוא מתנהל בחוסר אחריות ותבונה בסיסיים (או ששוב עלי להאמין שהוא גאון כלכלי נסתר – מה שפחות סביר) ושעדיף אם כבר להצביע לסמוטריץ' (או שוב פייגלין). אולי שניהם פחות פופוליסטיים מבן גביר, אבל לפחות סמוטריץ' מנסה להתנהל באחריות ולהקשיב לעצות של נגיד בנק ישראל שבעצמו תומך בכלכלת שוק חופשי (אותה פייגלין גם רוצה לקדם). אגב, בתנאי שבן גביר לא גאון כלכלי, אני אפילו חושב שסביר להסיק מהתנהלות לא אחראית כזו שהוא תופס מעצמו יתר על המידה. (גאוותנות לא עלינו?). לגבי אמירתו של פייגלין על שירות חובה של חודש אני מסכים איתך לחלוטין, אבל לי נראה שאין שום סיכוי בזמן הקרוב שהוא יוכל (או ינסה) לקדם מדיניות כזו. על כן נראה לי יותר סביר לא לחשוש מכך עכשיו. כמכלול עמדותיו של פייגלין עדיפות על של בן גביר לדעתי.
מהסרטון שהעלת לדעתך בן גביר מזהה נכון את האיום הביטחוני מצד הערבים ומוכן לנקוט צעדים מתאימים (עידוד הגירה ניעור המערכת חימוש האזרחים וכן הלאה..). אני לאו דווקא חולק עליך. אבל אני חושב שהנזק הרוחני שיגרם אם בן גביר יקבל את המושכות הוא חמור מאוד גם. סליחה על האורך.
בטעות כתבתי לא נכון את המקורות ברמב"ם מהלכות דעות - הנה התיקונים:
אנסה לענות בקצרה (כמובן שאין כל בעיה על הטון העוקצני - זה טבעו של וויכוחים פוליטיים). אתחיל מן הסוף. ממה שאתה כותב אני מניח גם שתצביע למי שהוא מצוין - פייגליון או סמטריץ - לדעתי הם אנשים רואיים מאוד והבעיה היחידה איתם שהם מדברים לקהל יעד מאוד מצומצם - זה הסיבה שלדעתי בן גביר יותר מוצלח הוא מקדם אידיאולוגיה דומה בצורה אפקיטיבית יותר - וכמו שאומר אריסטו בתחילת האתיקה א - כאשר עוסקים באתיקה (וגם בפוליטיקה שהאתיקה היא הקדמה לה) הנושא החשוב ביותר הוא הצלחה מעשית. האמת היא נצחית אך הפעולות שלנו משנות את המציאות וחייהם של אנשים - זה לדעתי לב הוויכוח בינינו. בפוליטיקה עדיף להיות חכם ומוצלח מאשר צודק - לדעתי בן גביר הבין את זה היטב ובנה בצורה מחושבת תדמית המביאה להצלחתו. כעת אתייחס לנקודות בסדרם:
בנוגע לגסות רוח בעיקר נגדל הנכדה של רבין וגם נגד להט"ב. צריך להבין לדעתי שמה שבן גביר עשה (אני אישית כמובן לא הייתי מסוגל לעשות את זה) הוא לדעתי תגובה ראויה לניסיון של השמאל הפרוגרסיבי להוציא דעות מן השיח הליגיטמי ולהשתיק אותם ללא צורך בוויכוח. למשל אי אפשר להתנגד להסכמי אוסלו מכוון שרצחו את רבין (אגב לדעתי הוא לא היה רשע מכוון שאין לי כל ספק שכוונותיו היו טובות כל חייו - לדעתי הוא היה טועה מאוד ומזיק מאוד - אך ממש לא רשע). אותו דבר אם להט"ב שמנסים להשתיק כל ביקורת עליהם. אפשר דווקא ללמוד מן הלהט"ב איך משנים נורמה ומוסכמה חברתית - על ידי פעולות קיצוניות. הפרוגרסיבים הראשונים בסוף שנות 1960 ושנות 1970 שינו את הנורמות המשפחתיות במערב באמצעות מסיבות שהן למעשה היו אורגיות ענק (וודסטוק). הלהט"ב הלכו והולכים באותו כיוון כאשר הם מארגני מצעדי גאווה שהם דומים למופע ענק בלבוש מינימלי. אפשר לא לאוהב את זה - אך לעבוד בצורה אחרת זה דומה למי שהוא שהיה מעדיף להילחם בחרבות במקום בנשק חם מכוון שזה אצילי וגברי יותר - היו רבים כאלו וכולם מתו. הפופוליזים הוא הכרח המציאות הנובע מטבעו של ההמון. לדעתי בן גביר מבין את זה היטב והוא דווקא אדם חכם ונבון שמשחק מצוין במשחק - יתכן שלא - אך בכל מקרה הוא שליח נאמן שמקדם בצורה נכונה את הערכים האמיתיי ם (בן אם הגיע אליהם לבד בן אם הוא למד אותם מאחרים). לבסוף לנקודה זו - כל המקומות שציטט הם בהחלט נכונים לגבי אתיקה - יש הבדל בין אתיקה לפוליטיקה (על כך מורה נבוכים חלק א פרק נד) הפוליטיקאי נוהב בצורה שאם אדם אחר היה נוהג כמוהו (הורג אנשים) זה לא היה מסורי - אך איש ציבור צריך לעשות המטב כדי להועיל לעם ואם הוא מסוגל לעשות את זה בצורה מוסרית עדיף - אך אם לא הוא צריך לעשות מה שנכון (בנושא הזה לדעתי הרמב"ם הקדים את המקיאוולי ובהחלט יתכן שהשפיע עליו). כל הדוגמאות שהבאת הן מן החיים הציבוריים שלו ולכן לדעתי הן בהחלט הצגה לצורכים נכונים - מבחינת מוסר אישי בן גביר הוא דווקא מופת ודוגמא אישית. הוא גדל משפחה לא קטנה, טרם מזמנו חינם לאנשים מסיבות ערכיות, חי בצניעות די בחזית על הנושא הזה: https://www.academia.edu/14111173/The_ideal_leaders_rise_above_character_in_the_thought_of_Machiavelli_and_Maimonides
לדעתי יחסית לפוליטיקאי לבן גביר יש הוכחות בהחלט טובות להשכלה (תואר ראשון במשפטים). הוא גם הראה ביקורתיות מאוד גדולה כאשר החל בחזרה בתשובה בגיל צעיר (12 על פי הוויקיפדיה - אני חזרתי בתשובה בגיל 14). בניגוד לפוליטיקאים אחרים (כולל נתניהו) הוא לא גדל בקרב האליטה מה שהופך את השגיו למרשימים יותר. לדעתי יש סדר עדיפות לפוליטיקאי: א. להחזיק את הערכים הנכונים. ב. להיות מסוגל לבצע אותם שזה מתחלק לשני שלבים בסדר כרונולוגי I יכולת להיבחר. II יכולת לתקפד טוב לאחר שנבחר. כמובן שעדיף שהפוליטיקאי יהיה גם גאון, פילוסוף ובקיא בכל תחום - לדעתי בסדר הנכון - בן גביר הוא הפוליטיקאי הנכון. אי אפשר להיות בקיא בכל דבר אך אפשר בהחלט להיות ביקורתי - להקשיב לכולם ולגבש דעה. להחזיק בדעה הרוב (כולל רוב המומחים הנוכחים - זה קל מאוד - לא בהכרח לא נכון - אך ממש לא מקורי. בנושא הכלכלי. לעניות דעתי בן גביר (בניגוד למומחים של בנק ישראל) הבין שהעולם נע במהירות למסי מגן ולאומיות ושהעידן הגובלי באמצע לקרוס מול עיננו - פייגלין וסמוטריץ מחזיקים בעמדות הישנות שעדיין הרוב דוגל בהם. כאמור לדעתי הנושא הכלכלי - על כל חשיבותו הוא בהחלט משני. אענה על הנושא השלישי בהמשך (אני עם הנכדה שלי וכעת נגמר לה הסבלנות).
בנוגע להדרת שמה של ישראל בעולם. אני מסכים איתך שצריך הן מבחינה מעשית (השפעה על קיומה של המדינה) והן מבחינה אמיתית (הפצת האור בקרב הגויים) שראש ממשלת ישראל יהיה בעל יכולת השפעה - לפחות על הידידים העכשווים והפיתנציאלים שלנו. לדעתי גם בנושא הזה בן גביר המתאים ביותר. אנשים אנשטימיים ממש (פדרו סאנשז בספרד או ממדני ואל סייד בארצות הברית או משלאנשון בצפרת) או שכרתו ברית אם האסלאם מסיבות מעשיות (מקרון בצרפת) תמיד ישנאו אותנו. השאלה היא איך להגיע לאנשים אחרים. לדעתי אי אפשר להגיד שההמון תומכי ישראל (ובהחלט יש כזה!!) מתעב את בן גביר בגלל הסגנון - למעשה בן גביר הוא הגרסה הישראלית של הימין החדש באירופה ובאמריקה. תומכיהם של מיילא הארגטנאי, לה פן הצרפתי הווקס הספרדי ובטח טרמפ אוהבים את הסגנון של בן גביר - זה עובדה פשוטה גם המנהיגים שלהם הם בעלה אותו סגנון. מה אם הימים הדתי המשכיל העולמי - לדעתי רובם יכולים להגיע למסכנה כמוני שבן גביר משחק את המשחק - אלא שלא כדי ששר החינוך או החוץ יסבירו להם. בכל מקרה לגבי ההמון בן גביר עושה עבודה טובה גם בחו"ל ומתקרב לידידים מבלי להתבזות בניסיון - שכלשונו ידועה מראש להיות ידידים של אויבים אנטישמיים (כמו שלפיד עשה על חשבון היחסים עם ידידיים אידיאולוגים אמיתיים). על הנושא הזה: https://www.youtube.com/watch?v=IDHkaBdmm5Q&t=933s
אסיים באמירה העובדתית שכמות האנשים בעולם שמתעבים את בן גביר ואוהבים את סמוטריץ ופייגלין היא מאוד נמוכה (כנראה שגריר ארצות הברית בארץ הוא אחד הבודדים).
אוסיף נקודה שכנראה לא היית מספיק ברורה: לדעתי בן גביר עושה את ההצגה הנכונה כדי להשפיע על החברה - הוא עושה את זה כאיש ציבור. ההבדל הגדול בינו לבין טרמפ הוא שבמישור האישי הוא אישר מוסרי מאוד וערכי ביותר. כך אפשר לראות מנהיג אמיתי - אדם שעושה את מה שצריך לעשות במישור הציבורי (מורה נבוכים חלק א פרק נד) אך מצד שני הוא אדם מוסרי בביתו כמצופה מאחד האזרחים ולא משתמש בכוחו כדי להשיג נשים, כסף.... (מורה נבוכים חלק ב פרק מ).
תודה על התשובה, לצערי אין לי הרבה זמן לענות אבל אנסה להתייחס לנקודות המרכזיות.
"בנוגע לגסות רוח בעיקר נגדל הנכדה של רבין וגם נגד להט"ב. צריך להבין לדעתי שמה שבן גביר עשה (אני אישית כמובן לא הייתי מסוגל לעשות את זה) הוא לדעתי תגובה ראויה לניסיון של השמאל הפרוגרסיבי להוציא דעות מן השיח הליגיטמי ולהשתיק אותם ללא צורך בוויכוח. למשל אי אפשר להתנגד להסכמי אוסלו מכוון שרצחו את רבין (אגב לדעתי הוא לא היה רשע מכוון שאין לי כל ספק שכוונותיו היו טובות כל חייו - לדעתי הוא היה טועה מאוד ומזיק מאוד - אך ממש לא רשע). אותו דבר אם להט"ב שמנסים להשתיק כל ביקורת עליהם. אפשר דווקא ללמוד מן הלהט"ב איך משנים נורמה ומוסכמה חברתית - על ידי פעולות קיצוניות. הפרוגרסיבים הראשונים בסוף שנות 1960 ושנות 1970 שינו את הנורמות המשפחתיות במערב באמצעות מסיבות שהן למעשה היו אורגיות ענק (וודסטוק)." אני מבין את הנקודה שלך, אבל לא ברור לי היכן אתה שם את הגבול, ובכלל אם קיים גבול לשיטתך. כמובן שבתנאים מסויימים צריך לפעול בצורה קיצונית על מנת לתקן עוול חברתי פוליטי או מוסרי. אבל אני עדין לא מבין למה אתה חושב שאופן הפעולה הספציפי של בן גביר היה נצרך. אחזור על השאלה שלי מהפעם הקודמת – האם לדעתך קיים גבול לפופוליזם? מה למשל בנוגע למקרה ההיפותטי שהבאתי של פוליטיקאי שהולך עם תמונה של בחורה ערומה ברחוב כדי להביא קולות? בנוסף, בהקשר לדוגמאות של הלהט"ב וכו', לי נראה שהיום קיימת תנועה פוליטית ומוסרית חזקה לכיוונים שמרנים יותר כשהכוחות שמניעים אותה מגיעים פחות מפעולות 'מעוותות' של מידה כנגד מידה כמו של בן גביר עם נכדתו של רבין (כביכול ריאליזם פוליטי או מוסרי) ויותר מתוך שיח חופשי פעיל וחריף שתוקף את העמדות שאותם אנשי שמאל רדיקליים תופסים. למשל, אנשים קונסטנטין קיסין באגליה, או ג'ורדן פיטרסון בקנדה וארה"ב השפיעו רבות על דעת הקהל המקומית שלהם לכיוון הימני יותר (או המתון יותר לפחות) של המפה הפוליטית והמוסרית. וזאת כאשר הם לא פועלו כמו בן גביר. בעצם כך נראה, לדעתי, שניתן (עקרונית) להילחם בתנועות הלהט"ב והשמאל הרדיקליות בעולם ולהשפיע על דעת הקהל הרחב באצילות. – אציין שבמקרה של קונסטינין קיסין חלק נכבד מהתרעומת שלהם על הממשלה היא מצב המהגרים, שמולו יתכן מאוד שהבריטים ידרשו לפעולה קיצונית כדי להתגבר על בעיית המהגרים הבלתי חוקיים. אבל לדעתי הנקודה עדין עומדת, והיא שניתן חד משמעית להשפיע על דעת קהל ולשמור על צלם האנוש שלנו. במילים אחרות, אין סיבה להפוך לבהמה כדי להתמודד עם בהמות. כתבת גם: " לבסוף לנקודה זו - כל המקומות שציטט הם בהחלט נכונים לגבי אתיקה - יש הבדל בין אתיקה לפוליטיקה (על כך מורה נבוכים חלק א פרק נד) הפוליטיקאי נוהב בצורה שאם אדם אחר היה נוהג כמוהו (הורג אנשים) זה לא היה מסורי - אך איש ציבור צריך לעשות המטב כדי להועיל לעם ואם הוא מסוגל לעשות את זה בצורה מוסרית עדיף - אך אם לא הוא צריך לעשות מה שנכון (בנושא הזה לדעתי הרמב"ם הקדים את המקיאוולי ובהחלט יתכן שהשפיע עליו). כל הדוגמאות שהבאת הן מן החיים הציבוריים שלו ולכן לדעתי הן בהחלט הצגה לצורכים נכונים - מבחינת מוסר אישי בן גביר הוא דווקא מופת ודוגמא אישית. הוא גדל משפחה לא קטנה, טרם מזמנו חינם לאנשים מסיבות ערכיות, חי בצניעות" אציין שאכן שינית את דעתי לגבי הסבירות שמידותיו האישיות של בן גביר הן רעות. הפרשנות שלך של הרמב"ם במורה נבוכים ב' מ"ד ממש מעניינת ואני צריך לחשוב עליה. בנוסף, התחברתי לניתוח שלך על ההבדל בין טרמפ לבן גביר. אבל עדין יפתיע אותי מאוד אם כל התדמית הציבורית שלו היא למעשה 'פעולה מחושבת' שאינה מעידה כלל על תכונות האופי שלו. אבל, לשם הדיון, גם אם מידותיו טובות, לדעתי עדין ישנן בעיות לא פשוטות עם עמדתך. א) לא יצא לי להקיף מידי את מקיאוולי, אבל ממה שיצא לי לקרוא משתמע שמקיאוולי התיר למנהיגים לפעול בצורה קיצונית או אלימה על מנת להוביל בסופו של דבר למציאות פוליטית יציבה ובטוחה. אבל, לי נראה שבדיוק אותה תדמית שבן גביר יצר לעצמו, עלולה להוביל לחוסר יציבות אדירה בקרב החברה הישראלית בתנאי שיהיה ראש ממשלה, מה שנראה סביר יותר ויותר עם הזמן. לא מופרך שמציאות בה בן גביר נבחר לראשות הממשלה תוביל למלחמת אחים (או במינימום להצהרה מצד תל אביב וחבריה שהן מתנתקות מההסכם החברתי והמדיני עם שאר העם ויוצרות ישות עצמאית נפרדת). גם אם יש 20% שהעתיד הזה יתממש לא ברור לי שמקיאוולי או הרמב"ם היו ממליצים להגיע אליה.
במאמר שקישרת אליו אתה כותב: According to Machiavelli, although the ideal leader has to, for the most part, act with good character, at least in order to portray himself as a good person, he still must be ready to act with negative character when needed.
אבל נראה שבן גביר הצליח לבנות לעצמו תדמית רעה מאוד בקרב השמאל במדינה. מספיק רעה כדי, לדעתי, לגרור אותנו פוטנציאלית לממלכת יהודה וממלכת ישראל.
ב) במאמר שלך אתה כותב: The goal of political life for the ideal leader according to Maimonides is to improve the opinions of his people. The success of the political life of the leader is essential in order to achieve his philosophical-educational goals. According to the medieval philosopher, the final aim of overcoming the tendency to do good or bad and the capacity of the ideal leader to exploit the two character traits is to improve the opinions of his people. שוב, כאן חוזרת השאלה התגובה הראשונית שלי לגבי בן גביר. גם אם נתכחש לאומות העולם – האם לדעתך בן גביר יקרב אותנו לחזון של הרמב"ם בתוך עם ישראל? לדעתי ממש לא, ולא מעט בגלל התדמית אותה יצר לעצמו, בלא קשר לתדמית שלו כ"מנהיג דתי" פוטנציאלי. שגם היא לדעתי רק תרחיק אותנו מהחזון הזה. בעיקר בשל גרימת ריחוק בין החלק החילוני במדינה לחלק הדתי. בעצם, גם אם בן גביר התעלה על המוסר הרגיל, אני טוען שצורת החשיבה שלו עצמה היא פגומה. הוא בסבירות גבוה לדעתי, עלול לגרור את עם ישראל לאסון פנימי – אם הוא יתממש בריחוק בין החלקים השונים בעם ובין אם הוא יתממש בריחוק העם מהדעות הנכונות (מה שלדעתי לא מופרך אפילו בקרב חלקים מהציבור הדתי). נקודה אחרונה: הסיבה שאני מעדיף את סמוטריץ' או פייגלין על בן גביר למרות שהעולם שונא אותם גם היא בעיקר כי לדעתי הם יהיו "בריאים" יותר לאחדות העם. סליחה אם פספסתי משהו, שוב מסיים מאוחר בלילה..
אגב, עכשיו ראיתי סרטון נוסף שקשה לי להתייחס אליו כ"מחשבה מחושבת" מצד אשתו של בן גביר ולדעתי לא מופרך שניתן להסיק ממנו שבן גביר ואשתו לא לגמרי "חושבים ישר". להלן קישור: https://www.youtube.com/shorts/wlPKmc6z4L4 בסרטון נראה שאשתו של בן גביר הכינה לו עוגת יומולדת בצורת חבל תליה. יתכן שיש להם קשר מצויין, אבל לדעתי סביר יותר שדבר זה מעיד על התנהלות ילדותית ולא על התנהלות בוגרת של בני הזוג - פרטית וגם פוליטית (הרי הסרטון צולם). בנוסף - לא יודע עד כמה אתה מאמין לעיתון הארץ אז קח בערבון מוגבל, אבל הנה עוד קישור שמתאר איך בן גביר חילק מחזיקי מפתחות בצורת אקדח לתלמידי תיכון בליך.
הוא לא בן 16 עכשיו. לדעתי זאת פשוט התנהלות חסרת אחריות ושיקול דעת (אם היא נכונה). מצאתי את הקישורים בטור של הרב מיכאל אברהם: https://mikyab.net/posts/199978/
אנסה לענות על הדברים החדשים מבלי לחזור על מה שאמרתי קודם: