בין אשכנז לספרד המרות הדת האידיאולוגיות של תלמידי חכמים
המאמר, "בין אשכנז לספרד: המרות הדת האידיאולוגיות של תלמידי חכמים", מאת פרופ' שלום מ. צדיק, בוחן את ההבדל הניכר בין שיעור המרות הדת לנצרות בקרב יהדות ספרד לבין אלה שבקרב יהדות אשכנז בסוף ימי הביניים. צדיק טוען כי ההבדל המרכזי נובע מקיומה של קבוצת ״מומרים אידיאולוגיים״ בולטת ומשפיעה בספרד – רבנים ותלמידי חכמים ידועים שהמירו דת. אותם רבנים לשעבר, שהכירו זה את זה, האמינו כי מצאו את ״הדת האמתית״ בנצרות וניסו להפיץ את ״אמת״ זו בקרב בני עמם לשעבר.
פרופ' שלום מ. צדיק מדגיש כי עצם קיומם ופרסומם של מומרים אידיאולוגיים אלה בספרד היה הגורם המשפיע המרכזי על ההמרות ההמוניות. הידיעה על כך שרבנים מכובדים ביצעו המרה מרצון יצרה מודל אידיאולוגי ״יהודי״ שתמך בהמרה, והפחית את הדחייה הטבעית של יהודי ספרד מנצרות. מודל זה הפך את האוכלוסייה היהודית לפגיעה יותר ללחצים חיצוניים, בין אם היו אלה לחצים פיזיים ובין אם לחצים כלכליים שהופעלו עליהם. ללא אותו בסיס אידיאולוגי-יהודי תומך, ההמרות היו נתפסות כבגידה ולא כשיא של חיפוש רוחני.
שלום מ. צדיק מסכם וקובע כי בהיעדר אידיאולוגיה של המרה באשכנז, נותרו מספר ההמרות שם נמוך יותר באופן משמעותי, הן במספר מוחלט והן באחוזים יחסיים, למרות שבשני האזורים התקיימו לחצים דומים ואף גזרות קשות. ייחודה של ספרד היה בכך שאותם רבנים מומרים יצרו תשתית תודעתית שנתנה לגיטימציה להמרה. בכך, צדיק מציע הסבר המשלב היסטוריה חברתית ופילוסופיה אידיאולוגית לפער המספרי בין שני הריכוזים היהודיים הגדולים בימי הביניים.
