דין ויושר בפילוסופיה היהודית האבן רושדית

המאמר, "דין ויושר בפילוסופיה היהודית האבן רושדית", מאת פרופ' שלום צדיק, מנתח את עמדתם של פילוסופים יהודים אבן רושדיים מרכזיים בנוגע לשאלת היחס בין הדין ליושר (Equity), קרי – באילו מקרים מותר ואף חובה לשנות או לבטל חוק (הלכה) כדי לשמור על תכליתו המקורית. הדיון נסוב סביב שאלת היסוד שהותיר הרמב"ם לא פתורה ב"מורה נבוכים", שם קבע כי חוק אלוהי המועיל לכלל עלול לפגוע בפרט. צדיק מזהה שתי גישות מנוגדות בקרב האבן רושדיים, המעידות על גיוון פילוסופי בזרם זה: מצד אחד, ר' יצחק פולקר ור' נסים ממרסיי תומכים ביישום היושר ובביטול הדין לצורך תכליתו; ומצד שני, ר' לוי בן אברהם ור' משה מנרבון אוסרים זאת, ככל הנראה מחשש לפגיעה במחויבות הכללית לחוק.

---

פרופ' שלום צדיק מתעמק בגישתו של ר' יצחק פולקר, הקובע כי לכל המצוות יש טעמים רציונליים שנועדו אך ורק לתועלת האדם ולמען השגת שלמות חברתית ומוסרית. פולקר מצביע על כך שהמערכת ההלכתית עצמה מכירה בכך שבמקרים מסוימים יש לחרוג מהחובה לקיים מצוות מסוימות, מאחר שהן גורמות יותר נזק מתועלת (כדוגמת הכלל "המצטער פטור מן הסוכה"). צדיק מדייק מתוך הדיאלוג הפילוסופי בחיבורו של פולקר, "עזר הדת", שהוגה זה תומך בביטול מצווה במקרים יוצאי דופן שאינם מוזכרים במפורש בהלכה, כל עוד החריגה נעשית משיקול פילוסופי מוסרי כדי להעדיף מצווה חמורה (בעלת תועלת רבה יותר) על פני מצווה נקלה (כאשר זו פוגעת בתכלית הכללית), כמו העדפת שלום בית על פני הקפדה על חומרות בדיני נידה.

---

עמדתו של ר' נסים ממרסיי, כפי שמראה פרופ' צדיק, דומה מאוד לזו של פולקר ומהווה את ההשלמה ההגותית לעיקרון היושר. ר' נסים טוען כי אנשי ההמון מחמירים יתר על המידה במצוות קלות ומקלים במצוות חמורות בגלל "מיעוט בחינתם", כלומר – חוסר מודעות לתכלית המצוות ולטעמיהן, הגורם להם להפעיל שיקול דעת שגוי בהתנגשות בין חוקים (למשל, העדפת תפילה במניין על פני סיוע להורים קשישים). על פי צדיק, שני ההוגים האבן רושדיים הללו מבססים את החובה המוסרית והפוליטית לקיים את התורה על יסוד עקרונות היושר, ומחייבים את הפילוסוף (המשכיל) להפעיל שיקול דעת פילוסופי/מוסרי עליון, המאפשר להחריג מקרים פרטיים מן הכלל ההלכתי הנוקשה, ובכך להבטיח שהחוק יממש את ייעודו האולטימטיבי: השלמות המוסרית והחברתית.