בחירת האדם בשיטתו הפילוסופית של אברהם ביבג'ו
המאמר, "בחירת האדם בשיטתו הפילוסופית של ר' אברהם ביבאגו", מאת פרופ' שלום צדיק, מנתח את המנגנון הפסיכולוגי המקורי של הבחירה החופשית כפי שמוצג על ידי ר' אברהם ביבאגו (המאה ה-15) בספרו "דרך אמונה". צדיק קובע כי ר' ביבאגו מפתח שיטה המבחינה בין ״תנאי הבחירה״ לבין ״מכריע הבחירה״, בניגוד להוגים אחרים כמו הרמב"ם ורבי חסדאי קרשקש. לשיטתו, השכל האנושי הוא תנאי הכרחי לקיומה של הבחירה, כיוון שרק הוא מעניק לאדם את היכולת לבחור בטוב ובאמת. עם זאת, השכל אינו המכריע של הבחירה, ואינו מבטיח כי האדם יבחר בטוב.
פרופ' שלום צדיק מדגיש כי ר' ביבאגו מציב את הרצון ככוח המכריע של הבחירה. הרצון הוא הנותן לאדם את החופש המוחלט לפעול, ולכן הוא יכול לבחור בניגוד למה שהשכל מייעץ לו. חלוקה זו בין תנאי למכריע מאפשרת לר' ביבאגו להסביר שתי תופעות מרכזיות: ראשית, מדוע האדם נחשב חופשי רק בזכות שכלו; ושנית, מדוע האדם יכול לחטוא אף על פי שהוא מבין את הטוב. בכך, הרצון מוצג ככוח עצמאי בעל יכולת הכרעה הסותרת את השכל ואת התאווה כאחד.
שלום צדיק מסכם וקובע כי שיטתו של ר' אברהם ביבאגו מציגה מודל פסיכולוגי שיכול להסביר תופעות קשות להסבר במודלים של הוגים אחרים: המובהקת שבהן היא האפשרות שאדם ״משכנע את עצמו״ שדעה מסוימת נכונה לא בשל טיעונים שכליים אלא בשל תאוותיו. בניגוד להרמב"ם ורבי חסדאי קרשקש, המודל של ר' ביבאגו מספק פתרון לשאלה כיצד אדם יכול לאמץ דעה כוזבת באופן רציונלי-לכאורה, והוא מהווה תרומה מקורית להגות של הדור האחרון של יהדות ספרד.