חיים על הרצף - הזהות היהודית של יהודים אנוסים
המאמר חיים על הרצף מאת פרופ' שלום צדיק עוסק בשאלת זהותם המורכבת של הנוצרים החדשים (האנוסים והמומרים) בספרד הנוצרית, ומציג את התופעה על רצף שבין הזהות היהודית לנוצרית. המאמר מדגיש כי בניגוד לתפיסות הרווחות, המרת הדת ההמונית של יהדות ספרד לא הייתה אירוע פתאומי, אלא שיאו של תהליך היסטורי שהתגבר בעקבות גזירות קנ"א (1391) וגל שני בעשור השני של המאה ה-15. פרעות אלו, שיזם, בין היתר, הארכידיאקון פראנד מרטינז, גרמו למותם של רבבות יהודים ולהמרת דת של למעלה ממאתיים אלף איש.
המאמר מתייחס לוויכוח המרכזי במחקר לגבי זהותם של הנוצרים החדשים, ומציג את העמדות הקיצוניות של ההיסטוריונים יצחק בער מחד, שסבר כי רוב המומרים היו אנוסים שנכפו להישאר נוצרים, ושל בנציון נתניהו מאידך, שגרס כי הם השלימו עם דתם החדשה מרצונם. פרופ' שלום צדיק מציע כי המציאות הייתה מורכבת יותר, וכי הזהות שנוצרה כללה גם קבוצה של מומרים אידאולוגיים בולטים. בין אישים אלו נמנים רבנים שהמירו את דתם מרצון וכתבו הגות פולמוסית חריפה נגד היהדות, כדוגמת פטרוס אלפונסי, אבנר מבורגוס, שלמה הלוי (פבלו דה סנטה מריה), יהושע הלורקי (הירונימוס דה סנטה פה) ושמואל דה לה קבלריה.
מנהיגי היהדות ניסו להתמודד עם התופעה על הרצף. רבי חסדאי קרשקש הקים רשת סיוע לחוזרים בתשובה ואף פיתח בספרו "אור השם" תפיסה תאולוגית ייחודית, שהציבה את אהבת ה' כעיקר במצוות, ובכך ניסה לחזק את רוחם של הנוצרים החדשים שקיימו מצוות בסתר. פרופ' שלום צדיק מסכם כי שיאו של התהליך היה גירוש ספרד ב-1492, שהוזם על ידי האינקוויזיציה הספרדית. מטרת הגירוש, כפי שמודגש במאמר, הייתה לא רק נגד היהודים, אלא נועדה לאפשר לאינקוויזיציה לפקח טוב יותר על קבוצת הנוצרים החדשים ההולכת וגדלה, ללא השפעתה של קהילה יהודית פעילה בסביבתם.